שאלה
בס"ד
שלום הרב,
אני יוצא עם בחורה כחודשיים.ברור שככל שמתראים עם מישהו יותר,כך נקשרים אליו יותר ואכן כך המצב.
בהתחלה אני ממש הרגשתי קרוב אליה ובאמת שחשתי אהבה, למרות שאני לא ממש יודע להגדיר את המושג הזה, אבל היתה קירבה עזה, משיכה ורצון עז להעניק לה את הכל.היא בחורה מקסימה ולא חסר בה כלום ב"ה. אך מידי פעם(ואנחנו לא יוצאים הרבה זמן)הרגשתי קשור ומחובר ואפילו אדישות ואין לי מושג מדוע. אני חושב שהיא מדהימה, אין לי משהו רע לומר עליה אך בכל זאת היו רגעים שפתאום לא נמשכתי וכו'. זה מתסכל, מעצבן ומורגש על ידיה כך שכרגע אנו במן הפסקה לבירור העניינים. אציין שוב שאנו יוצאים רק חודשיים..האם ההרגשות הגיוניות? ייתכן שלמרות שממש רציתי אותה יש רגעים הפוכים?
תשובה
מה שעובר עליך עובר על הרבה מאד זוגות במצבכם. הידיעה שחתונה היא קשר לתמיד- קצת מפחידה, ואז מתחילות לעלות כל מיני מחשבות: האם היא באמת מתאימה לי? וכו'. תמשיכו להפגש, ואם הרגשות יתחזקו- תחליטו להתחתן, אם הרגשות ייחלשו- תפסיקו את הקשר.