שאלה
שלום,
יש לי אחות שלא שומרת שבת, אני איתה באותו חדר, ולפעמים אני נמצאת במצבים שאני לא יודעת מה לעשות. למשל,
היא שומעת מוזיקה, מותר לי לשמוע גם? או שאסור בכלל להכנס לחדר?
ואם היא מדליקה מאוורר מותר לי להשתמש בו?
ואם זה אור שהיא הדליקה?
יש דרך שכשהיא עושה משהו וזה מאוד מפריע לי להגיד לה את זה?! בשבת עצמה? ביום חול? או שהיא תחלל יותר שבת, ואם לא?
ואם היא מחללת שבת ביגללי, ואני ממש לא רציתי ולא ביקשתי ממנה, פשוט עשיתי משהו ו... זאת אשמתי?
תודה רבה,
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ראשית יישר כוח על זה שאת כן שומרת שבת מתוך עוצמה .
הנושא הזה הוא מאוד מורכב ואפילו מאוד עדין ושברירי. כי מערכת יחסים בן אחים לא יכולה להתבסס על הוראות של אסור ומותר או על חוזה. כך לא חיים במשפחה!
אבל אתייחס לכותרת שנתת. "אחות לא דתיה בחדר" כי את שואלת מזוית הראיה שלך ובאותה מידה הכותרת יכלה להיות "אחות דתיה בחדר" . וזה מזוית הראיה שלה.
ובעצם זה אותו דבר מפני שאתן צריכות למצוא את הקו האמצעי של ההתחשבות אחת בשניה מפני שכל אחת מכן זקוקה לנפח מחיה משלה .ואני בטוח שאם תדברו בינכן בצורה ישירה אבל בכנות ולא בקנטרנות אז תוכלו למצוא את האיזונים הנכונים .ואת ההתחשבות בצרכים של כל אחת מכן וגם תשארו חברות טובות בלב ובנפש .כי אתן אחיות.
ולעצם השאלה -את לא חייבת לצאת מחדר שהודלק בו אור בשבת ע"י יהודי אחר. את לא חייבת להסתובב עם אטמי אזניים כשהיא מדליקה רדיו בשבת ואם יצא לך לשמוע זה לא בעייתך. אבל מצד שני מאוד קשה לשמור על אווירה של "קדושת שבת" כשיש מוסיקת רקע ולכן בדיוק בשביל המצבים האחו עליכן להגיע יחד לאיזון נבון ונכון בשימוש בחדר ובחפציו.ואם היא רוצה לעשות חילול שבת "למענך" אז תגידי לה בשיחה מוקדמת שאת מוותרת על ה"טובות" האלו. ואם היא בכ"ז עשתה זו לא הבעייה שלך.
** אני מעתיק לך את הסעיף הראשון בשו"ע המתייחס לכך שאת צריכה להיות חזקה בעבודת השם ולא להתבייש הנה :
שולחן ערוך אורח חיים סימן א
סעיף א
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. הגה: ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין (טור). הגה: שויתי ה' לנגדי תמיד (תהילים טז, ח), הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' (ירמיה כג, כד), מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד
ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת. גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה.
בהצלחה,
עוזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם