שאל את הרב

שאלה אמונית פילוסופית- פגיעות

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 05/05/21 16:41 כג באייר התשפא

שאלה

שלום הרב,

לפני מספר ימים, קיבלנו מענה לשאלה ששאלנו אותך בנושא מטרתנו בעולם.

קודם כל, אנו רוצות להגיד לך תודה רבה על התשובה שענית לנו, תשובה זו סיפקה אותנו מאוד וענתה על שאליתינו בצורה מיטבית.

הפגיעה המדוברת בשאלה עוסקת בעיקר בפגיעה מהחברה. לנו בתור נערות יש ציפיות מהסביבה שתקבל אותנו כמו שאנחנו ושלא תשפוט ותכתיב לנו כיצד להתנהג, ולכן כאשר החברה דוחה אותנו ונותנת לנו הרגשה רעה אנו נפגעות ולא יודעות מה עלינו לעשות. עוד פגיעה שגם בה אנו עוסקות קורית בדרך כלל עקב לחץ רב והציפיות שיש לחברה ממנו. בדרך כלל מצפים ממנו להיות משהו מאוד מסוים וכאשר אנו סוטות מאותו דבר ולא עומדות בציפיות אנחנו מרגישות לא מספיק טובות ומתחילות להרהר בקיום שלנו.

ביקשת מאיתנו להרחיב בעניין הפגיעות - ועשינו כך, נשמח אם תוכל להיענות גם לשאלה זו

תודה רבה !!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום וברכה

שאלת היחסים בין היחיד ובין החברה היא אחת משאלות היסוד של הקיום שלנו. ישנן תנועות שונות בין בתוכנו ובין בחברה: אנחנו גם רוצים להיות בני חורין ועצמאיים, אך גם חלק מחברה שמעצם קיומה יש לה קודי התנהגות וכללים מסוימים; החברה גם רוצה בטובתנו, וגם ברכילות ולשון הרע, וגם להתערב במקום בו לא ראוי להתערב וגם וגם, לאמור: מדובר אכן בתנועות שונות.

מצוות התורה, לדוגמה, המוטלת על השופטים ומהם לכל אדם, "לא תגורו מפני איש", מלמדת שיש גם אפשרות למצבי פחד עם הסובבים אותנו, והשפעה לא הגונה על ההכרעות וההחלטות.

בדרך כלל, מדובר ביחסי גומלין. כלומר: היחס שלנו לחברה תלוי ביחס של החברה אלינו, וגם להיפך.

מה אני מציע לעשות ?

על אף הרצון שהחברה תשתנה – היכולת לעשות את השינוי הזה אינה תלויה בנו בלבד, אלא במרכיבים השונים של החברה, ובכל מקרה – השינוי מתחולל בפרקי זמן ארוכים ולא קצרים. אשר על כן, בד בבד עם הניסיון לשנות את עמדת החברה, טוב לנו כי נפנה אל עצמנו פנימה. בתהליכים הפנימיים שלנו נכריע ראשית כי אנו בונים את עצמנו עם חוט שידרה יציב, שאינו מתכופף מפני סערות חיצוניות, אינו מנסה להחניף לאיש או להיכנע לו, ובונה דרך חיים של בחירה חופשית אמיתית ויצירתית. חשוב מאוד מאוד לאמץ דרך בניה כזו, שלא תמנע אותנו מלהקשיב לביקורת החברתית, כי אנחנו יכולים לבנות את עצמנו מתוכה. ההקשבה היא כדאית מאוד, כי העצמאות שלנו היא רק אחת המטרות, שכן יש לנו מטרה להיות טובים ואמיתיים וקדושים ומאמינים, אולם היא צריכה להיעשות מתוך הכרעה פנימית שאף אחד לא יכתיב את דרכנו..

על ידי כך אנו משיבים לעצמנו את טעם הקיום ואת משמעותו, ובד בבד מתפקדים במערכת החברתית ללא מורא וללא כניעה.

האם אתן יכולות ללכת בדרך זו ?

כל טוב ושמחת חיים

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות