שאלה
ראיתי באחת התשובות של הרב שהוא אומר שעיקר האיסור בהשחתת זרע הוא שיש פונציאל חיים בזרע וכאשר שופכים אותו לריק החיים מתבזבזים. לפי דעתי התשובה דורשת הרחבה. הרי אם כך, ניתן גם להגיד שבביצית יש פוטנציאל חיים ולמה לביציות מותר "להתבזבז"? בנוסף, ידוע שרוב רובו של הזרע ממילא לא ממלא תפקיד, אלא רק חלקיק קטן שהביצית קולטת. מה קורה אז? זה גם, בחלקו, השחתת חיים!
אשמח אם תרחיב בנושא. תודה.
תשובה
עיקר האיסור הוא האיסור, ואם קיים איסור- חובה להשמע לו, בלי פקפוק. מה שאתה מציין מתוך תשובתי, זה טעם, טעם בלבד, להבין מה הבעייתיות בהוצאת זרע לבטלה, ואולי יקל לקבל את האיסור.
ההבדל הגדול בין הוצאת זרע לבטלה, לבין איבוד הביצית במסגרת המחזור החדשי של האשה, הוא כפול: א.הוצאת זרע לבטלה נעשית מתוך בחירת האיש, לעומת איבוד הביצית במחזור החדשי שאיננה בבחירת האשה, אלא היא "כפויה" עליה. ב.הוצאת זרע לבטלה קשורה להנאה שמחפש האיש, לעומת איבוד הביצית שאינה קשורה לחיפוש הנאה.
איבוד הביצית הינו איבוד פוטנציאל של חיים, ולפי דברי חז"ל במדרש, הוא תוצאה מחטא אדם הראשון ואשתו, בגן עדן. לפני החטא, לא היה קיים מושג המוות כפי שהוא קיים היום, וכמו כן- רק אחרי החטא נענשה האשה "הרבה ארבה עצבונך"- לפי חז"ל במדרש מדובר ב"דם נידה". נוכל להבין כי המחזוריות של איבוד חדשי של ביצית, שיש בו מן המפגש עם המוות, וכתוצאה מכך טומאת האשה, החלה אחרי חטא האכילה מעץ הדעת טוב ורע. בוודאי שיש בה מן ה"נפילה", משבר, ועלינו לעלות ולהתעלות, ובאחרית הימים, כאשר האנושות תתעלה למצבה שלפני החטא, ייפסק הדימום של המחזור החדשי, תפסק הטומאה החדשית.
שנזכה במהרה.