ללא נושא

לפני חטא האכילה מעץ הדעת טוב ורע, היה האדם עושה רק את מה שצריך לעשות, ולא את מה שהוא "רוצה" או "מתחשק לו". גם מחשבות, חשב רק מחשבות ראויות, ולא מחשבות שיותר "כיף" לחשוב אותן.
אך חטאה האנושות (האדם ואשתו היו אז כל האנושות) ומאז יש לנו מאבק, בין ההבנה שצריך לעשות את מה שצריך לעשות, אבל "מתחשק לי" "כיף לי" לעשות דברים אחרים.
אתה מתאר את המצב הזה, הלא כן? אתה מבין בשכלך שראוי יותר לחכות עם יצירת קשר עמוק עם בת לגיל מאוחר יותר, מבוגר יותר, לקראת בניית משפחה, אך מרגיש הרבה פעמים רצון לבניית קשר עם בת כבר היום. והמחשבות על כך מפריעות לך. וכך גם לגבי חשיבות היופי. אתה מבין בשכלך שהיא משנית, פחות חשובה מהאישיות, מהאופי, אך מרגיש כי עניין היופי "תופס אותך".
או קיי. מה שצריך לעשות הוא "בניית אישיות" על פי התורה. לימוד תורה קבוע ומסיבי, יחד עם ברורים בסוגיות מחשבתיות-אמוניות, יבנו את אישיותך, ויקרבו אותך לאט לאט לכיוון המצב הרצוי. הדרך רחוקה, ולוקח הרבה זמן לעבוד עבודה זו, ולראות הישגים, אך עינינו רואות שכל כך הרבה מצאו את הדרך, ומרגישים בה את מקומם, כך שגם אתה יכול להגיע לכך.
בהצלחה!
להגיע למצב כזה, שאתה שולט במחשבות שלך, ולא חושב על דברים שלא צריך לחשוב