ללא נושא

ב"ה

שלום רב,

הכיוון היחיד שחשבנו שיש מקום לאסור הוא מפני חשש בליעת מים. מבדיקה שערכנו התברר שאורטודנט לא שוטף את הפה בכל טיפול, ולכן יכול להיות שהבעיה כלל לא תעלה. אעפ"כ, אתה שואל- האם יש מקום לבטל את התור מפני החשש שהבעיה תעלה בכל זאת.

השו"ע פסק שבתענית ציבור לא שוטפים את הפה (או"ח תקסז, ג).

אמנם, כתבו על זה שמדובר רק על בכמות גדולה יותר מרביעית (מ"א והסכים לו הבאר היטב).

וכן:
כתב הבאר היטב:
מהרי"ל היה נוהג לרחוץ לעולם [=אפילו בתעניות ציבור] אך היה כופף צווארו שלא יזובו המים לגרון, חוץ מיוהכ"פ דאסור.

כמו כן, פסק המ"ב (ע"פ החיי האדם והאליה רבא) כך:
ובמקום צער יש להתיר רחיצת פה במים בכל תענית ציבור ורק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה של יבוא לגרונו. ואפילו בתשעה באב כשהוא לו צער גדול. וביום הכיפורים יש להחמיר גם בזה.

אם החשש היחיד הוא שתצטרך לשטוף את הפה בעצמך (כלומר, לא כשאתה שוכב עם הפה כלפי מעלה)- אפשר להקל יותר בקלות, ותזהר לא לבלוע.

אם החשש הוא שהאורטודנט ישטוף לך את הפה בזמן הטיפול עצמו- מהכירותנו טיפולי שיניים, רוב מה שבולעים זה רוק (ואין שום בעיה לבלוע רוק אפילו ביום כיפור). כמות המים שמוזרמת לתוך הפה היא יחסית קטנה, ובין שטיפה לשטיפה, לדעתנו, אין בזה רביעית. אתה יכול לדבר עם האורטודנט, להסביר לו את המצב ולבקש ממנו למעט בשימוש במים, ואולי אפילו לבקש להתיישב מעט בזמן שהוא שוטף לך את הפה.


מסקנה- האם היינו קובעים תור בעשרה בטבת? לכתחילה לא. האם תור שכבר נקבע צריך לבטל? גם כן לא, ותזהר שלא לבלוע מים בכמות העולה על רביעית (חצי כוס חד"פ).

בברכה,
יוני ואריה

************-

שו"ע תקסז, ג ותרומת הדשן (ח"א ס' קנח):

מי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית בתענית צבור, לא כשר למעבד הכי, אבל בתענית יחיד שרי כיון שפולט ואפילו יש במים שרוחץ יותר מרביעית.


מג"א על השו"ע שם:
לא כשר. וצ"ע דזה לקוח מדברי ת"ה דס"ל דבכל ת"צ אסור לטעום אבל הרב"י שפסק לעיל דווקא ביום הכיפורים ובת"ב אסור טעימא אם כן למה כתב הכא לא כשר וכו' וצ"ל דמיירי ביתר מרביעית.

באר היטב על השו"ע שם:
שדרכו. מהרי"ל היה נוהג לרחוץ לעולם אך היה כופף צווארו שלא יזובו המים לגרון, חוץ מיוהכ"פ דאסור.
למעבד. ודווקא ביותר מרביעית, מ"א ע"ש.

מ"ב על השו"ע, ס"ק יא ד"ה למעבד הכי:
ובמקום צער יש להתיר רחיצת פה במים בכל תענית ציבור ורק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה של יבוא לגרונו. ואע"פ בת"ב כשהוא לו צער גדול וביום הכיפורים יש להחמיר גם בזה (חיי אדם, וכן כתב באליהו רבא).