שאל את הרב

זוגיות עם בחור חילוני, מה לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 20/01/21 02:13 ז בשבט התשפא

שאלה

שלום

לפני פחות מחודש הכרתי מישהו דרך אחת מהרשתות החברתיות.

הוא עושה לי כל כך הרבה טוב ובחיים לא אהבתי מישהו ככה.

ה'בעיה' היא שהוא חילוני. היום הוא אמר לי שהוא לא רוצה שאני אוותר על העקרונות שלי ולכן בשבילי כדאי שנסיים את הקשר כי אנחנו מעולמות שונים. אני יודעת שהוא צודק אבל הלב שלי לא מוכן לוותר. הוא באמת בחור מדהים ואני לא רוצה לאבד אותו.

השאלה אם להילחם על משהו כזה. אני מרגישה שהוא הבן אדם הנכון לי אבל איך אפשר לנהל ככה מערכת יחסים? אפשר בכלל להתפשר על מצוות כלשהן? ואם לא, איך אני אמורה להתמודד עם דבר כזה? כואב לי כל הגוף ובא לי רק לבכות כי אני מרגישה שכולם עוזבים אותי... אני לא יכולה כבר, אני אוהבת אותו! יש משהו שאפשר לעשות?

תודה וסליחה על החפירה.

תשובה

שלום שואלת יקרה!

תודה רבה על פנייתך. את מעלה נושא חשוב, וכבר אומר לך שאת ההחלטה אף אחד לא יקבל- מלבדך. זו החלטה גדולה.. אבל בעזרת ה', מאחלת לך שמה שתחליטי, זה יהיה בלב שלם.

אז בואי נתחיל לחשוב קצת.

הזמן הנכון

נתייחס לכמה נקודות כאן.

קודם כל, את בהחלט כבר גדולה- לא יודעת אם את בתיכון או שאת כבר עמוק בתוך התחנות הבאות- שירות לאומי/צבא/מכינה/מדרשה וכו'. אבל, כמה שאת כבר גדולה ויצאת/יוצאת לחיים, עדיין את בגיל מאוד משמעותי שאת בונה את עצמך, מגלה בעצמך כוחות ותכונות שלא ידעת על קיומם, מתמודדת עם סיטואציות חדשות, עם החלטות חדשות ובכללי הרבה דברים חדשים. מכל הבחינות: מבחינת אופי, תכונות וגם מבחינת העולם הרוחני שלך.

לכן זהו גם שיקול חשוב, בכללי, אם להכנס כעת לקשר רציני ולחשוב מהו מטרתו? קודם כל מבחינתך; האם את רוצה את התחושה של "יש לי חבר", או שאת רוצה להקים בית, בעזרת ה'? ואם כן, האם זהו הזמן הנכון?

בנוסף, כתבת שאתם מכירים כחודש. מצד אחד זו בהחלט תקופת זמן, מצד שני, לעומת אורך חיי שנותיו של האדם, זו לא תקופה ארוכה.

טבעי מאוד שבתחילה של קשר בין בחור לבחורה, הרגש עולה על השכל. ברור לי שאת יודעת לראות את התכונות והמעלות הטובות של אותו בחור מבחינה אובייקטיבית, אבל באותה נשימה , כמו שכתבנו- גם הרגש מאוד גובר, ומתפתחת מה שנקרא- התאהבות.

על רגל אחת, התאהבות זו "אהבה שתלויה בדבר", כמו שכתוב במסכת אבות. לדוגמא- הוא נראה טוב; הוא מקרין תחושת ביטחון שעושה לי טוב ועוד. זה יותר מתייחס לפן הפיזי, החומרי של האדם. לעומת זאת, אהבה- היא "אינה תלויה בדבר". במקרה כזה אנחנו נראה את הטוב שבאדם, מבחינה פנימית ונפשית. נראה את המעלות, התכונות הטובות שיש בו.

נסי לחשוב עם עצמך מהן תחושותייך לעומק, אולי אפילו לקחת דף ועט ולרשום לעצמך- תחושות, יתרונות וגם חסרונות שאת רואה הן בבחור והן בקשר איתו. (כתבת "הוא עושה לי כל כך הרבה טוב ובחיים לא אהבתי מישהו ככה", אבל זה משהו כללי מאוד).

שתי דרכים שונות

יפה שכתבת על ה"בעיה"- כלומר, בגרשיים; זה מראה שאת מבינה שהעולם אכן מורכב, יש אנשים כאלו וכאלו ובכולם יש עומק טוב וטהור! כן, גם מי שמגדיר עצמו חילוני..

בגדול מאוד, הקושי בשילוב של בני זוג שהאחד דתי והאחד חילוני, הוא בעיקר אחרי החתונה ובע"ה מגיעים הילדים. אז עולה בייתר שאת השאלה הגורלית- מה יהיה החינוך? האם ליטול לילד ידיים כשהוא קם משינה? להגיד איתו קריאת שמע? איך ומה להגיד כשאבא לא הולך לתפילה? ועוד לא דיברנו על אירוח בשבתות וחגים אצל ה"צד השני", שהוא בד"כ שונה גם כן, ועל נושאים כמו טהרת המשפחה. אני מאמינה שהאהבה יכולה להתגבר על משוכות זוגיות. כאמור, הקושי יהיה יותר גדול, כנראה, בחינוך הילדים. הדבר הכי פשוט והכי קשה לעשות, זה לדבר, לדבר, לדבר עם בן הזוג. לכבד אותו ולא לנסות לחנך, רק לנסות להגיע לעמק השווה. שוב, קל זה לא! אבל כמו לכל בחירה שאדם עושה- יש מחיר, השאלה מה אתה מוכן לשלם (לא בקטע רע, חלילה).

שאלת אם "אפשר להתפשר על מצוות כלשהן"- זו שאלה כללית מאוד, אבל אם לענות על מה ששאלת- צר לי, התשובה היא לא. לעומת המוסר שלנו, שהוא אנושי, ומשתנה עם הזמן (דוגמא קיצונית לכך היא מה שעשו לעמנו לפני כ80 שנה, בשואה..) התורה נותנת לנו מוסר אלוקי, מתווה לנו את הדרך הנכונה בכל רוחות השינויים (אבל חוזרת ואומרת- זהו נושא מורכב, גם מה שקשור להלכה עצמה).

אוזן קשבת

לא כתבת, האם ההורים יודעים על כך? אני מאוד ממליצה לערב אותם, ולשמוע את חוות דעתך. את מכירה אותם, לכן תנסי לחשוב איך כדאי לעדכן אותם בכך. הדגישי להם שאת לא מתקיפה חילה וגם לא עושה שום חלטה כרגע, רק חשוב לך לשמוע הן את דעתם והן לשמוע ולקבל תמיכה מצידם, במצב נפשי מורכב זה. בעזרת ה' תוכלי לראות כמה כוח הם יכולים לתת לך.

בנוסף, אולי את מכירה זוג המזכיר את המצב שלך? זוג שאחד מבני הזוג דתי, והשני חילוני, ושמוע מהם. על המורכבות שיש בקשר כזה, ומה הם יכולים לייעץ ולתת לך.

נקודה חשובה: כתבת שהכרת אותו דרך אחת מהרשתות החברתיות; בבקשה וודאי היטב שזה לא מתחזה! היו ספורים לא עלינו שלא נגמרו בטוב.

החלטה

כמו שאמרנו בהתחלה- טוב מאוד שאת מתייעצת וחושבת, אבל בסופו של דבר, ההחלטה בידיים שלך: האם להפסיק את הקשר, האם להפסיק לתקופה מסויימת (נניח כמה חודשים) ולראות מה קורה לאחר מכן (אם יש רצון שוב להפגש או שלא)- כלומר לקחת מרחק ולאחר מכן כשכל הרגשות והמתח מעט שוככים, ייקל עלייך לראות את המצב; וכמובן- האם לנסות להמשיך להיות בקשר ולראות איך זה.

וכמובן, שאפשר ואולי אף רצוי, לדבר עם הבחור עצמו. נשמע שהוא בוגר מאוד, אם הוא מבין שאת תצטרכי לוותר על העקרונות שלך; יש כאן חשיבה מעבר לעצמו וזה בהחלט נקודות זכות. אולי אם תדברו שניכם, ביחד תגיעו לעמק השווה ובידידות תחליטו כל החלטה.

ואיך לא.. תמיד, בכל מצב: להתפלל, להתפלל, להתפלל. לדבר אל הקב"ה, לבקש ממנו שיעזור לך להגיע להחלטה שהיא הכי נכונה עבורך, עם כל הנתונים שפירטנו לעיל. תראי יקרה, אני חושבת שכל החלטה תהיה לא פשוטה.. אבל מאוד מקווה ומאחלת לך "שמחה של התרת ספקות", שמה שהיא תחליט, זה יהיה בלב שלם.

שואלת יקרה, המון הצלחה!

מקווה שתגיעי להחלטה טובה,

ואת כמובן מוזמנת ליצור איתנו קשר גם בהמשך,

כאן או במוקד הטלפוני.

ברכת ה' עלייך!

שרון

כתבות נוספות