"לאחרונה אני מרגישה שאני כל הזמן כועסת. זה ממש לא האופי שלי! ממש ממש לא. לרוב אני שמחה, לפעמים ביקורתית אבל אף פעם לא כועסת. ניסיתי להבין למה אני כועסת כל הזמן ואני חושבת שזה בגלל שאני מרגישה לא מספיק מוערכת, בעיקר בתוך הזוגיות.
"אנחנו בתקופה של חמישה חודשי מילואים רצופים, כשבעלי חזר הביתה הכנתי לו הפתעות והשקעתי ואני לא מרגישה שבעלי עושה דברים כדי להראות לי שהוא מעריך אותי ואת כל מה שעשיתי כדי לשמור על הבית שלנו. וזה ממלא אותי בכעס. מה אפשר לעשות?".
אנחנו חווים מנעד שלם של רגשות
כיצורים חיים אנחנו חווים מגוון של רגשות. בניגוד לתפיסות הרווחות שיש רגש "חיוביים" ורגשות "שליליים" אני מאמינה שיש רגשות שנעים לנו להרגיש אותם כמו שמחה, אושר, התרגשות, הנאה ועוד ויש רגשות שלא נעים לנו להרגיש אותם: קנאה, תסכול, חוסר אונים ועוד.
אך חשוב לדעת שגם לכעס, כמו לשאר הרגשות, יש תפקיד. כעס לא מגיע סתם כך כי בא לו והרבה פעמים אנחנו מפחדים לפגוש את הכעס שלנו כי מדובר באנרגיה מאוד חזקה ולא נעימה. לצד זאת, אם נפתח את עצמנו ונסכים לחוות את הכעס – יתכן ונגלה עולם שלם.
אז מה התפקיד של הכעס במערכת יחסים?
לכל בסיס צבאי יש גדר וש"ג שמספקים הגנה ראשונית מפני חדירת אנשים לא קרואים. מה קורה במצב שבו הגדר נפרצת? הכי הגיוני שמיד כל החמ"ל על הרגליים, אזעקות וצ'קלקות, נוהל פטיש טורקי ומקפיצים את כל הלוחמים להגן על הבסיס.
ומה היה קורה אם מתרחשת חדירה אבל אף אחד לא מוקפץ? אם האזעקות שקטות והחיילים ממשיכים כרגיל? אף אחד מאיתנו לא רוצה לדמיין. זה בדיוק מה שקורה בזמן כעס. כעס הוא מצב שבו אנחנו יוצאים מגדרנו, במילים אחרות - הגדר שלנו נפרצה. אם עולה בך כעס - זו תגובה נורמלית! קרה כאן משהו שיש לשים עליו את הדעת. אי אפשר לעבור עליו לסדר היום. והכעס מסמן לנו שעלינו לחזור לבסיס, למרכז הפנימי שלנו, לשוב אל עצמנו. למעשה, דווקא בזכות זה שאנחנו מרשים לעצמנו להרגיש את הכעס, נפתח הפתח להצבת הגבולות באופן מיטיב.
את מבקשת שבעלך שחזר מהמילואים יראה גם אותך
רגע רגע, אז זה אומר שאם אני כועסת אני יכולה להגיב איך שאני רוצה? כמובן שלא. הכלל הבסיסי הוא שמותר להרגיש כל רגש ואסור להגיב כל תגובה. זאת אומרת שמותר להרגיש את הכעס, ואפילו רצוי, שכן כך נוכל לדעת מה בדיוק מפריע לנו. אך אסור להגיב כל תגובה ולהביע כעס באופן שמזלזל או פוגע באדם אחר זה דבר שלא ייעשה.
את מתארת בשאלה שלך מצב שבו את מרגישה לא מוערכת כבר תקופה ארוכה, מצב שבו נסעת על אדי הדלק האחרונים ואת מרוקנת. אם כל תקופת מילואים קשה, הרי שמילואים בזמן מלחמה קשים אף יותר. ובמצב כזה ללא ספק יצאת מגדרך ועוד יותר השקעת והתאמצת עבורו. את מבקשת שהוא יראה אותך, בקשה לגיטימית ללא כל ספק, אך האם את רואה אותו? את משתוקקת לקבל את ההערכה שלו, האם את נוהגת בהערכה כלפי עצמך?
דווקא בגלל שאת לא אדם שכועס בדרך כלל, הכעס כעת בא לסמן לך – משהו כאן לא מדויק עבורך. שובי אל עצמך ואל האוצרות שבך. מלאי את עצמך ואת מיכל הדלק הפנימי ולאחר מכן תוכלי גם להביע את הרצון והצורך הטבעי שלך בהכרה באופן שיתקבל על לב בעלך.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.