פרופ' יובל אלבשן:"תמיד אמרתי 'אני ישראלי לפני שאני יהודי'. אחרי ה7/10 זה לא ככה"

פרופ' יובל אלבשן מגיע לראיון נוקב בפודקאסט "ניתוח לב פתוח" עם אמילי עמרוסי. שנתיים לאחר שפורקה השותפות הרדיופונית שלהם, השניים דנים בטלטלת הזהות הלאומית בעקבות המלחמה, חוזרים לטראומת הילדות שעיצבה את עמדותיו, ומשרטטים את המחירים הציבוריים של העצמאות המחשבתית | ניתוח לב פתוח פרק 14

חדשות כיפה חדשות כיפה 27/05/26 13:01 יא בסיון התשפו | עודכן בתאריך 27/05/26 13:01

פרופ' יובל אלבשן:"תמיד אמרתי 'אני ישראלי לפני שאני יהודי'. אחרי ה7/10 זה לא ככה"
פרופ' יובל אלבשן, צילום: צילום מסך

"תמיד אמרתי לך 'אני ישראלי לפני שאני יהודי'. אחרי השבעה באוקטובר זה לא ככה. הבנתי את היהדות שלי", מצהיר פרופ' יובל אלבשן בראיון לפודקאסט "ניתוח לב פתוח" של אמילי עמרוסי. המפגש הנוכחי באולפן מחבר מחדש את צמד המגישים לשעבר של רשת ב', שנתיים לאחר שהפסיקו לשדר יחד. אלבשן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, סופר ופובליציסט , פותח את השיחה בהגדרה מדויקת של רגעי השפל בחייו, אותם הוא מתאר כאירועים שבהם הדם אוזל מהרגליים והגוף אינו מצליח להחזיק את עצמו נוכח אסון חיצוני. לדבריו, במצבים אלו עולה בו קנאה קיומית במי שכבר אינם חלק מהעולם הזה. המשבר הנוכחי שלו מורכב משילוב של אכזבה מהמערכת המקצועית שבה צמח לבין שינוי תודעתי עמוק שחוללו אירועי המלחמה בזהותו.

לצפייה בערוץ ביוטיוב :

השורשים המניעים את פעילותו הציבורית של אלבשן מגיעים מטראומת יתמות מוקדמת בגיל 12, אז נפטר אביו מדום לב בעקבות חרם חריף וממושך שחווה בשירות המטאורולוגי לאחר שחשף פרשות שחיתות במקום העבודה . עמרוסי מנתחת את ההשלכות של אירוע זה על התנהלותו כיום ושואלת אותו: "כאילו לי זה מסביר משהו אצלך, כי אתה מצד אחד מוכן לשלם מחירים על עמדות לא שגרתיות, אבל מצד שני הפכת לאיש השלום שיודע לחבור נכון לבני אדם ולא לאכול את הסנדוויץ' לבד כמו אביך?" . אלבשן מאשר את הדברים ומסביר כי המהירות והדריכות שבהן פעל לאורך הקריירה, כולל הקמת עמותות וארגונים חברתיים, נובעות מהתחושה ששעון החול שלו קצוב. הוא מוסיף כי בהגיעו לגיל 45 חלה אצלו תפנית קוגניטיבית, כאשר הבין שאינו מעוניין להחזיר את הגלגל לאחור ולהציל את אביו, שכן הוא מעריך את האדם המקצועי והחברתי שצמח מתוך השברים הללו .

להאזנה בספויטיפיי:

במישור המקצועי, אלבשן מפנה האשמות קשות כלפי קהילת המשפטנים בישראל, ומציין כי הם חיללו את מה שהיווה עבורו דת אזרחית מחייבת כאשר שברו את הכללים הבסיסיים במהלך הרפורמה המשפטית ובניהול משפט נתניהו . בשל סירובו ליישר קו עם עמדות מחנהו הפוליטי ותמיכתו החלקית ברפורמה, הוא סופג ביקורת חריפה. עמרוסי מעמתת אותו עם התיוגים הציבוריים ושואלת: "הטענות כלפיך הן שאתה ביביסט, שאתה מתקרנף ומחפש ג'ובים, מה אתה שומע בפועל?". אלבשן דוחה את ההאשמות ומדגיש כי הפגין נגד נתניהו במשך שנים, אולם מודה כי הפגיעה המשמעותית ביותר אינה נובעת מהתקפות בעיתון "הארץ", אלא דווקא מחבריו לשירות המילואים. הוא מבהיר כי חברים המכירים אותו 30 שנה מצטרפים למקהלת ההשמצות ברשתות החברתיות ומעניקים לייקים לפוסטים שקריים הפוגעים באופיו, מה שמחזיר אותו למצב של היעדר הגנה.

הטלטלה המקצועית משתלבת עם מהפך אידיאולוגי מובהק, כאשר אלבשן מעיד כי מאז אירועי המלחמה הוא לומד גמרא ופרשת שבוע באופן קבוע, הניח תפילין במשך שנה לזכר הלוחם סעדיה דרעי ז"ל, ואף שוקל ללכת עם כיפה שחורה גדולה כמענה לרדיפת היהודים בעולם, חרף העובדה שהוא ממשיך לצרוך מזון לא כשר . בד בבד, הוא חושף את מאחורי הקלעים של סיכול מועמדותו לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי - חלום מקצועי שנועד לדבריו לשרש את השחיתות בענף הסיעוד, וטורפד על ידי קואליציה של אינטרסים מצד ההסתדרות, הליכוד, ש"ס ותחקירים שקריים בתקשורת . הכתבה נחתמת בהצגת הנתק של השניים מהזירה האקטואלית הרדודה, כאשר עמרוסי מתארת את המעבר שלה לכתיבת שירה ואלבשן מודה כי הוא עדיין מתקשה לפשוט את הגלימה המקצועית, אך שניהם מדגישים כי החברות העמוקה ביניהם נותרה איתנה ויציבה.