נגיף הקורונה לא עוצר ועם צאת השבת התבשרנו על מקרה מוות ראשון כתוצאה מהנגיף. רובם המוחלט של אזרחי ישראל ממשיך להישמע להנחיות הנוקשות של משרד הבריאות, אך בדרום תל אביב המציאות הקשה הופכת לקשה עוד יותר. שפי פז, תושבת שכונת שפירא בדרום תל אביב למעלה מ-25 שנים, פועלת ב"חזית לשחרור דרום תל אביב" והיא ממובילי המאבק נגד המסתננים מדברת על מה שקורה בשטח
נגיף הקורונה והמסתננים. כתבה שניה בסדרה.
בראיון הקודם עם יונתן יעקובוביץ' נגענו בנקודה קריטית: חוק הפיקדון. החוק שמחייב מעסיקי מסתננים להפקיד כמה עשרות אחוזים משכר המסתננים בחשבון בנק ממשלתי עד ליציאתם מישראל. החוק נועד לעצור את תזרים המזומנים ששולחים המסתננים למדינת מוצאם וגם לייצר תמריץ לפדות את הסכום שהצטבר ולצאת מישראל. בישראל יש מספר ארגונים ונבחרי ציבור שפועלים בחסות משבר הקורונה לפתיחת הפיקדונות ללא יציאת המסתננים ובכך לעקר את החוק.
כמו בראיון הקודם גם את שפי שאלתי האם יש מי שמטפל בימים אלה במסתננים והקורונה, וגם הפעם התשובה היתה שלילית: "אף אחד לא מתעסק בזה ואף אחד לא מפקח עליהם במיוחד". שפי חושפת בעיה נוספת הקשורה למקבלי ההחלטות: "אף אחד לא יודע כלום ואני לא מאמינה למידע שיוצא. יש לנו פה בעיה שלא החלה היום, של חוסר אמון מוחלט. צילמנו היום תמונה באחד הרחובות פה בשכונה, שני פרמדיקים לבושים במסכות והולכים עם מסתנן – האם הוא נעצר? האם בדקו אותו? אני לא יודעת, אין לי מידע ולאף אחד אין מידע. כולם סגורים בבתים".
מה קורה כרגע בשטח?
"על פי המפות אין כרגע חולים באזור. הבעיה היא שאני צריכה להאמין למידע הזה. אבל איך אני יכולה להאמין, בזמן שאני חיה פה שנים במצב שמסתירים ממני כל מידע ומוציאים אותו רק אחרי שאנחנו חושפים אותו? גם על מקרי רצח ואונס כאן לא מדווחים. ואנשים דיווחו.
אנחנו שולחים מדי פעם סיורים לנווה שאנן ועוד שכונות כדי לראות אם יש התגודדויות או התקהלויות, עדיין אין משהו רציני אבל רק התחלנו. כרגע המסתננים משחקים עם המשטרה משחקי חתול ועכבר. הפטנט החדש בחמארות(מאורות שתייה, א"ה) שלהם הוא שלא משמיעים מוזיקה ומעמעמים אורות. בחוץ יש מצלמות וברגע שמישהו מתקרב, מכבים את האורות ומשתתקים. יש פה בעיה כפולה. קודם כל הזלזול המוחלט בחוק, בתקנות לשעת חירום, במשטרה ובציבור. אף אחד לא יגיד להם מה לעשות. ואם יגיד, מיד יתלוננו על אפליה וגזענות. הבעיה השניה היא שמילא הם ידביקו אחד את השני, אבל אחרי הבילוי הלילי הם יוצאים לרחובות, נוגעים, יורקים, עושים צרכים וחלקם עדיין עובדים במטבחים האחוריים".
"הפחד הגדול שלי שזה יתפשט. זאת אומרת שיהיו חולים מהנרקומנים, מההומלסים או מהמסתננים או ממשהו שהוא שלושתם ביחד. הם יחלו, יתפסו מיטות ומקומות. צריך להבין, הם חיים עם אוכלוסייה מבוגרת מאוד בעיקר בנווה שאנן, גם בתקווה וגם שפירא. יש פה אוכלוסייה מבוגרת ויש כל הזמן מגע. פחד נוסף הוא שיסתירו מאתנו מידע כמו שמסתירים תמיד את המידע שקשור אליהם. אי אפשר לבודד אותם, אי אפשר לשלוח אותם להתבודד בבתים כי הם גרים בצפיפות".
ההנחיות והמידע מגיעים אליהם?
"כן. הם מקבלים מידע מהארגונים, תרגמו והפיצו להם. אנחנו רואים הרבה מאוד מסתננים, בעיקר ילדים, עם מסכות ברחובות. הם יודעים מה קורה. השאלה היא אם בתנאים שהם חיים הם יכולים להתגונן. אם יוטל סגר, הם יוכלו לשמור על בידוד? מה שהכי שמטריד אותי, זה מה יקרה אחרי שישתלטו על הקורונה".
מה יכול לקרות ביום שאחרי?
"אנשים כבר נשארים בלי כסף לאכול כי הם מובטלים ובמה שהיה השתמשו. לא תהיה עבודה. יתחילו לזרוק אותם מהדירות, ואז מה? מה יקרה? אין להם רשת ביטחון ומשפחות. אנחנו נעשה כל שביכולתנו גם למנוע מהם לקבל כיוון שזו ההזדמנות הגדולה של המדינה. אם הייתי יכולה לעשות משהו הייתי מחזירה אותם עכשיו, בזמן שאין בתי משפט ואין כנסת, מוציאה צווי חירום ומעלה אותם למטוסים. אבל אני יודעת שזה לא מציאותי".
שר הביטחון נפתלי בנט פעיל מאוד בימים אלה, דיברת איתו?
"כן, ברור. דיברנו עם כל מיני שרים אבל אני מעדיפה לא לנקוב בשמות. העברתי מסרים גם לשר הפנים. אבל לא זו השאלה. אני לא חושבת שהם מסוגלים, אני לא חושבת שיש להם אומץ. בימים האחרונים אני רואה ברשת שאומרים שביבי הקים דיקטטורה והלכה הדמוקרטיה, אז אם הלכה הדמוקרטיה בואו תעשו משהו, תעלו אותם למטוסים באופן לא דמוקרטי. אבל זה לא יקרה.
מיד אחרי שמצב החירום יסתיים, ולרובם לא תהיה פרנסה, והם יסתובבו ברחובות, ותתחיל פשיעה, כל הטיעון שהם מניעים את המשק ואי אפשר בלעדיהם - יפול. השאלה היא אם אז המדינה תשכיל ללמוד איזשהו לקח. עכשיו זה הזמן להוציא צווים לשעת חירום ולהגיד שישראל לא יכולה להתמודד עם אנשים שאינם אזרחיה. להעלות אותם למטוסים ולשלוח אותם הביתה או למדינות אחרות. זה הכיוון שלנו. הכיוון הנוסף שלנו זה להבהיר להם שאין להם יותר מה לחפש יותר. כמו שאני אומרת "אין עבודה, אין כסף, זה הזמן לחזור הביתה". כולנו יודעים הרי למה הם נמצאים פה. המשק יכנס למיתון, איך נכלכל את כולם? יש פה משפחות חד-הוריות עם חמישה ילדים, מי יפרנס אותן? את הילדים?"
שפי מסיימת את הראיון בשאלה נוקבת במיוחד. "יש שאלה נכונה שנשאלת כל הזמן ואולי נשמעת נורא, מה יקרה ברגע שרופא יצטרך להחליט האם לתת מכשיר הנשמה לישראלית בת 75 או למסתנן בן 30? מי יקבל? מי יקבל"?