נערכים לחורף רטוב. רשות המים הודיעה היום (ב') כי היא נערכת לאפשרות סבירה של פתיחת סכר דגניה בסוף החורף הקרוב, והזרמת המים מהכנרת אל הירדן הדרומי, לראשונה מזה 25 שנה. לכנרת מלאה חסרים כיום 118 ס"מ, וברשות המים נערכים לתרחיש שהפער הזה ייסגר בשל הזרימות בחורף הקרוב.
מפלס הכנרת בסוף הקיץ - הגבוה מזה 27 שנים
ברשות המים אמרו היום כי "השירות ההידרולוגי מקיים מעקב והערכה שבועית על הסבירות והמועד לפתיחת סכר דגניה". על פי ההערכה, אם תתממש התחזית העונתית לחורף הקרוב, לפיה כמויות המשקעים יהיו כתשעים אחוזים מהממוצע הרב השנתי, הרי שלא תהיה ברירה אלא לפתוח את סכר דגניה סביב חודש אפריל 2021.
יש לציין כי התחזית המוקדמת לחורף חזתה כי חציו הראשון יהיה שחון מהרגיל, כשנכון להיום נראה שהתחזית הייתה פסימית מדי, על סמך כמויות הגשם שירדו עד כה, במיוחד באזור הצפון, וזה עוד לפני המערכת הקרובה, הצפויה החל ממחר.
מפל הבניאס זורם אחרי הגשםצילום: ויטלי גרנדר, רשות הטבע והגנים
בהודעת רשות המים נאמר עוד כי "רשות המים וכל הגופים המעורבים והרלוונטיים לנושא - חברת מקורות, המועצה האזורית עמק הירדן, עמק המעיינות, רשות הניקוז, כוחות הביטחון ועוד - נערכים לאפשרות פתיחת הסכר, ולהזרמת כמויות מים גדולות דרומה, דרך הירדן הדרומי, תוך מזעור הנזקים האפשריים למינימום".
עוד נמסר: "על פי המודלים העונתיים של רשות המים, הלוקחים בחשבון את כניסות המים החזויות ואת יציאות המים מהכנרת, אירוע פתיחת הסכר יתרחש (ככל שעליית המפלס בפועל תחייב זאת) לקראת חודש אפריל 2021".
מדוע ברשות המים מעדיפים להימנע מפתיחת הסכר?
השאלה העיקרית בה עסקנו בחצי השני של החורף האחרון, ככל שעלה מפלס הכנרת, היא השאלה האם סכר דגניה ייפתח, לראשונה מאז החורף הזכור של 1991-92. ברשות המים עשו מאמצים גדולים כדי שהסכר לא ייפתח, כיוון שפתיחת הסכר צפויה לעלות כסף רב, וכרוכה במאמץ לוגיסטי מורכב. בנוסף, התועלת ממנה נמוכה. המים לא צפויים להגיע לים המלח, כפי שנהוג לצפות, ולמעשה הם יחלחלו לאדמה עוד הרבה קודם. במקום זה, ברשות המים הגבירו בשנה שעברה את השאיבה מהכנרת באמצעות משאבות המוביל הארצי, ככל שהתאפשר.
המאמצים אכן השתלמו, והסכר לא נפתח. עם זאת, ברשות המים מעריכים כי גם אם בחורף הקרוב ירדו גשמים בכמות ממוצעת, לא יהיה ניתן להימנע מפתיחת הסכר. מנכ"ל רשות המים, גיורא שחם, אמר ל'ישראל היום' בספטמבר האחרון כי "אם תהיה שנה ממוצעת אז כנראה שנצטרך לפתוח את הסכר, אבל לפי התחזית כרגע נגיע ל־90 אחוזים מהממוצע. התממשות התחזית הזו פירושה הגעה כמעט לקו הגלישה העליון, אך לא כזו שתצדיק את פתיחת הסכר".
הכנרתצילום: משה שי, פלאש 90
שחם הוסיף כי "באופן כללי, אנחנו מעדיפים לשאוב מים ולא להגליש אותם כי זה מאוד יקר. הבעיה היא שאנחנו מאוד מוגבלים באספקת מים מהכנרת למערכת הארצית כי המליחות של מי הכנרת גבוהה מהמליחות של מי ים מותפלים פי 10־15. שיטת החיטוי של מי הכנרת באמצעות סוג מסוים של כלור יוצרת שאריות של כלור בצנרת, בערכים שמשרד הבריאות לא מאשר להגיע אליהם".
מנכ"ל רשות המים אף הציע פיתרון, שישלב בין הפניית מים שיישאבו מהכנרת לחקלאות, לבין הזרמה של כמות מסויימת דרך סכר דגניה. לדבריו, "בגלל בעיות המליחות שמגבילות אותנו בשאיבה והצורך בהחלפת מים של הכנרת כדי לשמור על איכותה האקולוגית, אנחנו מחפשים קליינטים מסביב לכנרת בעמקים המזרחיים. אנחנו עושים מאמצים לתגבר את אספקת המים בעמק בית שאן, עמק חרוד, עמק המעיינות ובקעת הירדן, שחסרים להם הרבה מאוד מים. שם יש גידולים כדוגמת תמרים, פלפלים וענבים שיודעים גם לספוג מליחות ברמה גבוהה, ולכן אנחנו רוצים שהחקלאות באזור הזה תתבסס על מי הכנרת.
"אנחנו ממליצים לא לשאוב יותר מ־180־190 מיליון קוב למוביל הארצי, ואת השאר לספק פה באזור" ממשיך שחם. "עד שיקימו את הצנרת בכפוף לאישור מועצת רשות המים, נוכל לספק 30־40 מיליון קוב מים לעמקים המזרחיים ובעתיד נוכל להכפיל את הכמות. זה יהפוך גם קטע של נחל מדהים לנחל חי אחרי שבמשך עשורים זרמו בו מי ביוב ומים מלוחים מהמוביל המלוח של הכנרת. זאת אחת מפעולות שיקום הנחלים הכי משמעותיות שהיו פה בשנים האחרונות".