הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש מנהלת החינוך הממלכתי דתי, מחכה להחלטה האם הוא ממשיך בתפקידו, ומספר אילו חוגים מנסים לפצל את החמ"ד.
נתוני משרד החינוך הראו שכ-60% ממוסדות החינוך בהם היתה 100% זכאות לבגרות הגיעו ממוסדות הציונות הדתית. איך ההרגשה?
"אנחנו לא אוהבים את המילה גאווה, אבל בתוך הלב אנחנו מלאים גאווה. צריך להבין מה מתרחש כאן. אנחנו פחות מה-20% מהאוכלוסייה, אבל מתוך 52 בתי ספר,שהיתה בהם 100% זכאות לבגרות, 30 מתוכם שלנו. החינוך הממלכתי דתי הגיע להישג יוצא דופן. וזה לא רק ה-30 האלה. זהו רק קצה קרחון שמצביע על תופעה הרבה יותר רחבה. יצא עוד פרסום, שפחות שמו אליו לב, שעלינו בחצי אחוז מהמגזר הממלכתי במספר הזכאים לבגרות, וזה למרות שהמצב הסוציו-אקונומי שלנו הוא כביכול יותר נמוך. בדרך כלל יש חיבור בין המצב הסוציו-אקונומי למצבו של התלמיד, אבל אנחנו הוכחנו שלא. יש דרך, תורה, חזון ומחויבות".
הטענה נגד בתי הספר האלה היא, שמדובר בבתי ספר שממיינים בשלב הקבלה לבית הספר, ולכן רק מתבקש שהם יצליחו להגיע לאחוזים גבוהים בזכאות לבגרות.
"לדעתי מחצית, ואולי למעלה מזה, מאותה קבוצה מוצלחת לא ממיינים. מעבר לזה, בתי ספר רבים בחמ"ד לא ממיינים. רוב המוחלט של בתי הספר בחמ"ד הם בתי ספר אזוריים, ולא פנימייתיים, ולכן הם לא ממיינים ומקבלים את כלל האוכלוסייה. גם בתי הספר הממיינים עושים זאת בצורה אחרת. יש תהליכי קליטה אחרים במוסדות החינוך שמעודדים אינטגרציה. כלומר לא ממיינים כבעבר. אנחנו בתהליך של מצוינות לימודית לצד מצוינות ערכית ואהבת ארץ ישראל".
https://www.youtube.com/watch?v=tcnhQaQUQAg&feature=youtu.be
הראיון המלא עם ראש החמ"ד, אברהם ליפשיץ
ההורים בציונות הדתית משלמים שכר לימוד גבוה משמעותית מבתי הספר בציבור הכללי, ולכן החינוך טוב יותר והתלמידים מצליחים יותר?
"את טוענת שבגלל שהתשלומים בחמ"ד גבוהים יותר התוצאות טובות יותר. זה נשמע הגיוני, אבל צריך לבדוק ברשימת בתי הספר שקיבלו 100 אחוז זכאות לבגרות, מול בתי הספר האחרים, שלא ממיינים, ולבדוק אם יש הבדל גדול בתשלום. אני יכול להגיד שבבתי הספר הלא פנימייתיים של החמ"ד, התוספת היא של שעות תל"מ. זו תוספת של שעות קודש רק בשביל לימוד מקצועות קודש. יש מי שיכול להגיד שהתוספת הזו גורעת ממקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, ולא מאפשרת לתלמיד להוציא בגרות בגלל שהוא משקיע יותר מקצועות קודש, אך התשובה היא - לא.
כלומר, תלמיד שלומד יותר מקצועות קודש ועוד שעות תל"מ, תורה או תושב"ע ועושה עוד מדרשה -לבנות - בשעות אחר הצהריים, או 'משמר' לבנים, כנראה שהעולם הערכי הזה הוא זה שמעלה אותך, ויוצר אצלך דרישה גם ברמה הכללית. למרות, שלכאורה, אין לתלמיד זמן להשקיע במתמטיקה, כנראה שזה בכל זאת גורם משפיע. יש הרבה מחקרים שמראים שהעולם הנפשי של האדם משפיע על העולם הלימודי והקוגניטיבי שלו, והציונים שלו דווקא עולים".
ההאקתון הראשון בחמ"דצילום: אבי לוי
מהם לדעתך האתגרים הבאים של החמ"ד?
"אנחנו בתוך תהליך ורק בתחילת הדרך. האתגר הראשון זה מאיתנו החוצה. פעם בשיחה מחויכת עם אחד המנכ"לים שזכיתי לעבוד איתם במשרד החינוך, אמרתי לו בחיוך שעוד עשרות או מאות שנים כולם יהיו חמ"ד. למה אני מתכוון? עם ישראל הוא עם מסורתי ברובו המוחלט. זה מוכח בתוצאות של מחקר קרן אביחי ועוד מחקרים נוספים. ב-20 השנים האחרונות יותר ויותר אנשים מגדירים את עצמם מסורתיים. היום יש צימאון ללמוד בחינוך הממלכתי הדתי, אבל לא במובן המצומצם, אלא בחינוך שיש בו מצוינות ערכית ולימודית. אנשים שמחים ללמוד מסורת ישראל. אחת המטרות היא, להיות במקום שיהודי שיש לו בית ספר של חמ"ד בסביבה יגיד "ישראל אשר בך אתפאר", וירצה להיות שם כי מתמטיקה יש, ומצוינות לימודית יש, והוא רוצה ללמוד במקום מסורתי. בענווה גדולה, אנחנו מנסים להיות מגדלור, שאנשים ירצו להיות חלק מאיתנו".
"האתגר הבא הוא האתגר הפנימי שלנו בתוך עצמנו. יש כל מיני חוגים שמנסים לחלק את החמ"ד לשניים, בין החרד"לים ללייטים. הרב שמעון אדלר, שהיה ראש מינהל החמ"ד המיתולוגי - איש חינוך גדול, אמר לי פעם שהחמ"ד זה המקום היחיד, אולי האחרון, בציונות הדתית שכולם נשארים בו. ואני מרגיש שליחות ומחויבות להחזיק את הדבר הזה".
מה הערך הגדול שכולם יהיו יחד? יכול להיות שיש צורך להפריד?
"בציונות הדתית יש כמה מפלגות וכמה תנועות נוער, וכל אחד נמצא במקומו. חמ"ד יש אחד. יש ערך שאדם ציוני דתי ידע שהוא משתייך לעולם של הציונות הדתית. לעולם השייכות יש ערך עליון תפיסתי, חינוכי וערכי. לעמדה שכולם נמצאים תחת אותה קורת גג יש ערך - לא רק ארגוני - אלא כשאדם משתייך למשפחה, קהילה או תרבות - והחמ"ד הוא כמו משפחה - זו אמירה מאוד חזקה בבחינה הפנימית-תפיסתית של האדם. הציונות הדתית היא משהו רחב ולא הומוגני, אלא הטרוגני. הוא הומוגני בכך שיש לנו חזון אחד שכולנו יכולים להתחבר אליו - אדם לעמו, ארצו, מדינתו ואלוקיו. זה יוצר משהו שלם גם לתלמידים וגם להורים".
יש לזה גם מחירים. לדוגמא בכנס על קהילת הלהט"ב הייתם צריכים להוריד את המילה 'הכלה' כי הזרם החרד"לי לא הסכים שזה יהיה בשלטי הפרסום
"החינוך הממלכתי דתי, בהתייעצות עם רבנים ואנשים שעוסקים בסוגיה הזו, מביא למודעות של הצוות בימי עיון בנושא של בני הנוער מקהילת הלהט"ב. אנחנו לא מתעלמים ממנו. כתבנו רשימה של דברים של מה כדאי לעשות ואנחנו בהחלט מלווים את התלמידים".
אילוסטרציהצילום: פלאש 90
האם יש בתי ספר תחת הנהגת החמ"ד ששולחים לטיפולי המרה?
"אני לא יודע מה זה טיפולי המרה, ושר החינוך אמר שהוא מתנגד אליו ושזה לא מתאים מכל וכל. אני חושב שכאשר יש קושי - אז יש קבוצה שמטפלת ומלווה את התלמיד. יש אנשי מקצוע בחמ"ד שהובילו מהלך לומר למי אפשר לפנות, איך צריך לטפל ואיך צריך להתמודד. כל מקרה לגופו, נידון בעולם הרחב והמורכב של ליווי אדם שנמצא במקום שהוא נמצא בו. רציתי לומר מצוקתו, אבל יש אנשים שיגידו שהוא לא נמצא במצוקה. אני לא רוצה לתת ציונים. יש שאלה והיא נמצאת על סדר היום, ואנחנו מסבירים למחנכים איך להתמודד עם זה".
מי שהחליט להוריד את המילה 'הכלה', הוא יושב ראש מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר, שמלווה את החמ"ד בצד התורני וההלכתי ביחד עם צוות הייעוץ של החמ"ד. הם החליטו מה להוריד ואיך לדייק במילים. לדעתי זה לא מחיר, אם היינו חושבים שזה לא נכון לא היינו מורידים. היתה תקופה שמישהו אמר 'אל תעסקו הזה בכלל'. לא הסכמנו, כי יש לנו אחריות חינוכית, והיא מונחית על פי תורה, מצוות ואנשי מקצוע, ואנחנו עושים את הדברים בדרך הטובה ביותר. זה לא לשלם מחיר לדעתי. השאלה הטובה יותר היא למה כל דבר כזה צריך להדליף לתקשורת".
אם היתה מגיעה אליך תלמידה באולפנית טבריה, אותה ניהלת לפני כמה שנים, ואומרת לך 'אני לסבית'. מה היית אומר לה?
"היית מפנה אותה לאנשים המתאימים שילוו אותה, יקשיבו לה וינחו אותה בצורה הטובה ביותר, המונחית על פי דין תורה".
האם היית משאיר אותה תלמידה באולפנה?
"בהחלט כן, השאלה היא איפה נמצאת התלמידה הזאת, איך מלווים אותה ואיך קשובים לה. אנחנו מנסים ללוות את המצב הזה בצורה הטובה ביותר".
בעוד חודש וחצי אתה צריך לסיים את הכהונה שלך. יש כבר מחליף?
"אין כרגע מחליף קבוע שיחליף אותי. צריך לייצר וועדת איתור וזה ייקח עוד קצת זמן. צריך להיות מחליף זמני אבל אין לי מושג מי זה יהיה וגם לא שואלים אותי".
תרצה להישאר עוד?
"אני לא אמרתי מה אני רוצה. כבר כמה פעמים בחיי אמרתי "הנני". גם כשהייתי מזכ"ל בני עקיבא, זכיתי להיות בוועידה שמזכירות התנועה החליטה לקרוא לה 'ועידת הנני'. אנחנו שליחים בעולם. מה שיבקשו ומה שעם ישראל צריך שאני אעשה - כך יהיה. אני מניח שאני מסיים בעוד כחודש וחצי, ומן הסתם יהיה ממלא מקום, לא משאירים כזו משרה ללא איוש. אגיד שכל המועמדים ראויים וטובים".