המגמה הירוקה מוצאת את דרכה אל בתי הכנסת: במאמר שכתב במסגרת מהלך שמובילה "טבע עברי" לתמיכה בבתי כנסת המעוניינים "ליירק" את עצמם, קורא הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקווה ומי שחבר בוועד המנהל של העמותה הירוקה "טבע עברי", "להפוך את סביבת בית הכנסת ל"ירוקה יותר"", זאת בין היתר על ידי קבלת החלטה להחרמת עלונים שבת שאינם ניתנים למיחזור.
במאמרו, קורא הרב שרלו לכך שהקהילה תחליט "שלא להכניס לבתי הכנסת דפי פרשת שבוע שאינם ניתנים למחזור", זאת כ"עמדת ביניים בין שלילת דפי פרשת השבוע בכלל (מסיבות מגוונות, ולא רק ירוקות) ובין המשכת המצב הנתון".
 |
|
עולם קטן. ירוק
|
בשיחה עם כיפה מבהיר הרב שרלו כי תו התקן הירוק שכבר קיים על גבי חלק מהעלונים, ראוי בעיניו כפתרון לסימון העלונים ה"ירוקים". ה"תו ירוק" מוענק כיום לעלונים שמבחינה הלכתית אפשר למחזר אותם, כלומר, כאלה שאין בהם פסוקים שלמים או את השם המפורש. נכון להיום, העלונים עם התו הירוק הם: "עולם קטן", "באהבה ובאמונה", "גילוי דעת", "יש"ע שלנו", "עת לדרוש" ו"שבת שלום".
בתגובה לשאלת כיפה אודות העובדה כי הרב שרלו כותב בשני עלונים שאינם נושאים את תו התקן הירוק נכון לעכשיו, "השבת" של ארגון רבני צהר ו"שבתון", מסביר הרב שרלו כי הוא אמנם "טרם מקפיד על כך" אך הוא בהחלט מבקש לאמץ את התו הירוק ולקדם את צירופם של העלונים להם הוא שותף - למהפכה הירוקה.
 |
|
פחות כלים חד פעמיים בבית כנסת(צילום: kennymatic-cc-by)
|
"סביבת בית הכנסת פוגעת לא אחת בעולם"
במסגרת המאמר, מתייחס הרב שרלו לנושאים "ירוקים" נוספים ובהם ההתייחסות לכך ש"סביבת בית הכנסת פוגעת לא אחת בעולם ריבונו של עולם, כשהדבר בא לידי ביטוי בתחומים רבים: אנרגיה, פסולת רבה בעיקר מ"קידושים" וכן הבעיה שיוצרים דפי פרשת השבוע, רעש וכדומה".
לאור המציאות הזו, מציע הרב שרלו מספר צעדים מרכזיים לתיקון. "יש לחפש דרכים למניעת פסולת כה רבה בקידושים: פחות כלים חד פעמיים; קנקנים קבועים במקום קנקלים, מפות במקום מפות חד פעמיות ושימוש בנייר ממוחזר בנושאים השונים של בית הכנסת. במסגרת זו - תיאום עם הרשויות למיקום פחי מיחזור ליד בית הכנסת ופינוי פסולת מופרדת אליהם", הוא כותב.
עוד מציע הרב שרלו כי יש לכך באשר למפגעי הרעש, הנחשבים אף הם לזיהום סביבתי, קורא הרב שרלו ל"צמצום מפגעי הרעש בבית הכנסת - כלפי מתפלליו וכלפי שכיניו" וכמובן אף חיסכון באנרגיה, זאת באמצעות התקנת נורות חסכוניות, הגדרת שעון ההפעלה למזגן והתקנת דוד שמש.
מעבר לצעדים הפרקטיים אותם מציע הרב שרלו ליישם במסגרת מאמרו, טוען הרב שרלו כי מפני שבתי הכנסת מהווים מוסד המעצבים את דמות הקהילה, ההקפדה על נושאים "ירוקים" יותר עשויים לחול בה שינוי. במסגרת קריאתו לניצול בתי הכנסת כמקום מחנך, מציע הרב שרלו כי דרשות הרבנים, כמו גם השיעורים המועברים בבתי הכנסת, יעסקו יותר בנושאים "ירוקים" וסביבתיים - זאת לצד "הימנעות בית הכנסת עצמו מבזבוז ומהריסת העולם" ואף יציאת משותפת ל"מאבקים קהילתיים עם ציבורים נוספים למניעת מפגעים סביבתיים".