והיו עיניך רואות את מוריך

אומרים שלכל דור יש "גדולים משלו". אומנם, אין לציונות הדתית גדולי דור, אך בהחלט יש לה רבנים בכירים. גיבשנו בעזרת רבנים ותלמידי חכמים רשימה של רבני הציונות הדתית הבכירים שהגיעו לגבורות או קרוב לכך

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 30/04/15 22:15 יא באייר התשעה

והיו עיניך רואות את מוריך
כיפה, פלאש 90, ויקיפדיה, צילום: כיפה, פלאש 90, ויקיפדיה

אומרים שלכל דור יש 'גדולים' משלו. נכבדי העדה, שמנהיגים את הקהילה ומבטאים את דעותיה באופן ציבורי ורשמי.

בניגוד למגזר החרדי לציונות הדתית אין גדולי דור, על פיהם יישק דבר, אך יחד עם זאת בהחלט יש לה רבנים בכירים, נכבדים, אשר נחשבים לעמודי התווך של הציונות הדתית. בשבוע שעבר הלך לעולמו הרב אהרון ליכטנשטיין, שהוגדר לאחר פטירתו כאחד מגדולי הדור של הציונות הדתית. שבוע וחצי לאחר מכן, ניסנו לגבש לרשימה אחת את אותם מאורות גדולים החיים בתוכנו היום, אותם "זקני הציונות הדתית", כולם חכמים ונבונים שהגיעו לגבורות, או מתקרבים מאוד לכך, ובעזרת השם יזכו, ובעיקר אנחנו נזכה, לעוד שנים רבות בבריאות ובצלילות.

את הרשימה גיבשנו בעזרתם של תלמידי חכמים, רבנים ואנשים חכמים נוספים ששפכו מידיעותיהם ומהכרותם. "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה" נכתב בתהילים ואנו ראינו בכך כפרמטר להיותו של אדם "זקן השבט" ולכן השתדלנו להצמד לגיל הגבורות (הרב הצעיר ברשימה הוא בן 77). למרות שרצינו, אין ברשימה הזו רב אחד מעדות המזרח, הרבנים שמצאנו היו או צעירים מידי כדי להיכנס לרשימה, או שאינם נמנים באופן מובהק לקהילה הציונית דתית. עם זאת, ברור שעוד עשרים שנה יזכור לככב ברשימה מקבילה לא מעט רבנים ספרדים. לאחר הקדמות וסייגים, אלו הרבנים הבכירים של הציונות הדתית:

הרב חיים מאיר דרוקמן (83) נולד באוקראינה. הסתתר במהלך הכיבוש הנאצי במחבוא מתחת לבית דודו ולאחר מכן נמלט עם הוריו לרומניה. ב-1944 עלה לישראל. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, שירת בגרעין נח"ל, למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק במרכז הרב, ואף היה מדריך בבני עקיבא. בין תלמידיו: הרב זלמן ברוך מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי, הרב שבתאי זליקוביץ ועוד.

במהלך שנות ה-70 היה פעיל בתנועת גוש אמונים ולקראת פינוי סיני אף עבר עם משפחתו ותלמידיו לחבל ימית. הרב דרוקמן כיהן כחבר כנסת ברשימת המפד"ל בשנות ה-70 וה-80, בין היתר כסגן שר הדתות. פרש מהכנסת ב-1988 אך חזר ב-1999 למפד"ל עד 2003. כיהן כאב בית דין לגיור באזור הדרום וכן עמד בראש מערך הגיור במשך כעשור. בנובמבר 1993 נפצע בפיגוע ירי שבוצע לעבר רכבו בדרך לקריית ארבע. בפיגוע נהרג נהגו, אפרים איובי.

כיום עומד הרב חיים דרוקמן בראש ישיבת אור עציון, אותה הקים, ונושא בשלל תפקידים ביניהם: רב היישוב מרכז שפירא, יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא, חבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא. חבר הן בוועדת הרבנים של הבית היהודי, והן בוועדת ההיגוי של הממשלה בנוגע לגיור. הרב דרוקמן זכה לא פעם לתואר "זקן הציונות הדתית" והוא חתן פרס ישראל על מפעל חיים.

הרב יעקב אריאל (78) גדל ברובע היהודי הנצור בירושלים עד פינויה. בתחילת דרכו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, במדרשיית נעם ובישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. במשך 25 שנה כיהן הרב אריאל כרב המושב כפר מימון, והיה ממקימי הישיבה התיכונית במקום. בנוסף, שימש כרבה של ישיבת ימית יחד עם אחיו הרב ישראל אריאל עד פינוי היישוב.

ב-1990 נבחר לכהן כרב העיר רמת גן, שם הוא מכהן עד היום, והוא משמש במקביל גם כנשיא ישיבת רמת גן, מדרשת אביב, נשיא מכון התורה והארץ ונשיא פורום חותם. ב-2001 זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית והוא פרסם מספר ספרים. בנוסף מעביר הרב אריאל עשרות שיעורים ברחבי הארץ, ועונה על שאלות במספר אתרי אינטרנט. הרב אריאל נחשב כאחד מהמומחים הגדולים בארץ בתחום השמיטה, ומעודד את השימוש ב'אוצר בית דין'.

בשנת 2003 התמודד הרב אריאל על תפקיד הרב הראשי האשכנזי, אך לבסוף נבחר הרב יונה מצגר לתפקיד. בשנת 2013 שב ועלה שמו לתפקיד, אך בשל גילו הוא לא יכול היה להתמודד. בציונות הדתית ניסו לשנות את החוק הקיים והציעו דיל לבחירתו של הרב אריאל לצד הרב עמאר, אך הדיל נפל. במסגרת המתיחות פרש הרב אריאל מתפקידו כנשיא ארגון צהר. כיום כאמור הוא משמש כרב העיר רמת גן ונחשב לאחד הפוסקים הבולטים והחשובים בציונות הדתית.

הרב צבי ישראל טאו (77) נולד בווינה שבאוסטריה. בתקופת השואה הוסתר עם משפחתו על ידי משפחה מקומית. ב-1956 לאחר פטירת אימו עלה לישראל למרות התנגדות אביו, ולמד בישיבת הדרום אצל הרב יהודה עמיטל. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב, שימש במשך זמן קצר בתפקיד חינוכי בישיבת אור עציון אך לאחר מכן חזר למרכז הרב.

עוד בשנות ה-60 הגיע הרב טאו לעמדת השפעה בישיבת מרכז הרב והיה לאחד מתלמידיו הבולטים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. במשך השנים החל בהעברת שיעורי אמונה בביתו. לאחר פטירתו של הרב קוק דרשו ר"מים בישיבת מרכז הרב למנותו לראשות הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי ואף שבתו בשל כך במשך תקופה. המתח בינו לבין הרב שפירא הגיע לשיא ב-1997, כשעלתה כוונה לשלב מכון הוראה בישיבה פרש יחד עם שישה מרבני הישיבה והקים איתם את ישיבת הר המור, הנחשבת לסמן החרד"לי של הציונות הדתית.

כיום מכהן הרב טאו בתפקיד כנשיא הישיבה, ואינו מעורב בניהול השותף שלה, אלא רק בנושאים האידיאולוגים. הרב טאו מאמין בגישה ממלכתית ראדיקלית, ומאמין כי גם כיום יש לדבוק ללא פשרות בתורת הראי"ה והרצי"ה. הרב טאו מעביר שיעורים רבים במשנתם של רבנים אלו, ונחשב לאחד הרבנים הבקיאים ביותר בתחום. למרות שאינו נושא בכל תפקיד רשמי, הוא נחשב למורם של עשרות רבנים מובילי דעה ברחבי הארץ.

הרב דב ליאור (81) נולד בפולין, ועם פלישת גרמניה הנאצית למדינה ב-1939 נמלטה משפחתו לרוסיה. במהלך המלחמה נפטרו הוריו מהרעב הקשה והמחלות בעומק סיביר, בשנת 1947 ניסה לעלות לארץ באוניית המעפילים "אקסודוס", אך לבסוף עלה באונייה נגבה שנה לאחר מכן. בארץ זכה ללמוד אצל הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, שם היה בן בית אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק.

הרב ליאור התחתן פעמיים, שירת בצה"ל במשך חודש בלבד, ולאחר מכן, בהנחיית הרב צבי יהודה כיהן כרב היישוב כפר הרוא"ה במשך עשור. לאחר מכן עבר לתפקיד רב היישוב קרית ארבע חברון, תפקיד אותו הוא מילא במשך 38 שנים. במקביל, שימש כראש ישיבת ההסדר ניר יחד עם הרב אליעזר ולדמן וכיהן כראש בית הדין הרבני במקום. תפקידים נוספים אותם מילא היו ראש ועדת הבחינות ברבנות הראשית, יו"ר ועד רבני יש"ע, ונשיא ישיבת שבי שומרון. בשנת תשל"ח התמודד על משרת רב העיר ירושלים אך לא זכה בתפקיד.

כיום מתגורר הרב ליאור בשכונת בית אורות במזרח ירושלים, אך אינו נושא בתפקיד רשמי במקום. הוא עונה על שאלות באתרי אינטרנט רבים, ועד הבחירות האחרונות זכה לתואר בכיר רבני מפלגת "תקומה". בבחירות לכנסת ה-20 היה אחד מתומכיה הגדולים של מפלגת יחד. הרב ליאור נחשב לאחד הפוסקים הבולטים של הציבור הדתי לאומי ולאחד ממנהיגי הציבור החרד"לי.

הרב צפניה דרורי (78) נולד וגדל במושב שדה יעקב, למד בשנותיה הראשונות של ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה. נמנה עם שבט איתנים בתנועת בני עקיבא בו היו חברים רבנים בכירים רבים. ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה, ולאחר מכן עבר לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו הבולטים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. ב-1964 ייסד עם הרב יעקב פילבר ואחרים את ישיבת ירושלים לצעירים, מהישיבות התיכוניות הראשונות.

ב-1968 הצפין הרב דרורי לקרית שמונה במטרה לחזק את הצפון, וכעשור לאחר מכן, יחד עם הרב אפרים שחור זצ"ל, ייסד את ישיבת ההסדר קרית שמונה. במקביל מונה לתפקיד רב העיר קרית שמונה. הרב דרורי חיזק באופן משמעותי את הצפון בעיקר בשעותיה הקשות, לאחר שנשאר עם תלמידיו בקרית שמונה בתקופת ירי הקטיושות, ובמהלך מלחמת שלום הגליל,מלחמת לבנון השניה ועוד.

הרב דרורי היה בין החברים במועצה הציבורית של הבית היהודי שקמה על מנת לאחד בין המפד"ל והאיחוד הלאומי, והוא מכהן גם היום כחלק מוועדת הרבנים של המפלגה הרב דרורי עמד בראש מיזם הגיור ובראש בתי הדין בצפון כ-30 שנה וגם היום משמש כאב בית הדין לגיור באזור הצפון. בנוסף הוא ממייסדי האגודה להתנדבות והוא עומד עד היום בראשה. הרב דרורי אף מחזיק בשיא גינס של עריכת 12 חופות ביום אחד.

הרב פרופסור נחום אליעזר רבינוביץ (86) נולד בקנדה. למד בישיבתו של הרב פנחס הירשפרונג, רבה הראשי של מונטריאול, ולאחר מכן בישיבת נר ישראל בבולטימור. במקביל ללימודיו סיים תואר שני במתמטיקה. בשנות החמישים והשישים שימש כרב קהילה בדרום קרוליינה, ולאחר מכן שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו. במקביל לתפקידו כרב קהילה הרצה באוניברסיטה וכתב דוקטורט בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד.

בשנים 1971-1982 התגורר בלונדון ושימש כראש בית המדרש לרבנים באנגליה. ב-1983 עלה לישראל עם משפחתו, והוזמן על ידי הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת לעמוד בראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, תפקיד בו הוא נושא עד היום.

עיקר מומחיותו של הרב רבינוביץ' היא במשנתו של הרמב"ם ועוסק מזה שנים בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה לרמב"ם". הרב רבינוביץ נחשב לאחד מגדולי הפוסקים של הציונות הדתית, ומחזיק בדעות ליברליות יחסית. בין היתר, בראיון ל'כיפה' לפני מספר שבועות קבע הרב רבינוביץ כי אין שום מניעה שאישה תכהן כפוסקת הלכה. במקביל לתפקידו בראשות ישיבת ברכת משה, חבר הרב רבינוביץ בוועדת הרבנים של הבית היהודי וכן בוועדת ההיגוי שהקימה הממשלה בנושא הגיור.

הרב זלמן ברוך מלמד (77) נולד בתל אביב ונמנה על שבט איתנים של בני עקיבא כנער למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב ונמנה עם מייסדיה של ישיבת כרם ביבנה ואף שימש בה כר"מ.

ב-1978 ייסד ישיבה בבסיס הצבאי ליד בית אל, בעקבותיה צמח היישוב בית אל, שבסופו של דבר התפלג לשני יישובים, כשבבית אל ב' התיישבו בוגרי ישיבת מרכז הרב עם הרב מלמד, ואילו בבית אל א' התגוררו אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים שרצו קהילה תורנית פתוחה יותר. ברבות השנים התאחדו היישובים תחת מועצה מקומית אחת, אולם כל קבוצה ממשיכה לשמור על ייחודה.

הרב מלמד פרש לפני מספר שנים מתפקידו כרב של בית אל ב', והוא משמש היום כראש ישיבת בית אל.

הרב משה לוינגר (80) נולד בשכונת שערי חסד בירושלים. למד בישיבת חורב, בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נחשב לתלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא, היה בגרעין נח"ל בקיבוץ שעלבים, כיהן כרב הקיבוץ לביא וכרב המושב נחלים.

הרב לוינגר מוכר בעיקר בשל פעילותו בתנועת גוש אמונים ונחשב לאחד מאבות ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון בכלל ובחברון בפרט. בפסח 1968 עמד בראש קבוצת יהודים ערכו את ליל הסדר במלון פארק בחברון, ואף שיגר מכתב לשר יגאל אלון בו מסר ברכת חג שמח מה'מתנחלים בחברון', דבר אשר טבע את המושג 'מתנחלים'. מוגדר כ'אבי היישוב היהודי בחברון' בה בחר להתגורר עד היום. בבחירות 1992 התמודד בראשות מפלגת 'התורה והארץ' אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

לפני מספר שנים לקה הרב לוינגר הי"ו באירוע מוחי. לפני מספר ימים קיבל התקף אפילפסיה ואושפז בבית החולים. לרב לוינגר ולמרים רעייתו 11 ילדים, ביניהם ראש מועצת קרית ארבע חברון מלאכי לוינגר.

הרב חיים שטיינר (78) נולד בירושלים. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ועם הקמתה של ישיבת נתיב מאיר בירושלים עבר ללמוד בה. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, שם למד בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא. ואף זכה ללמוד אצל הרב שלמה גורן בכולל האידרא.

לאחר הקמתה של ישיבת ירושלים לצעירים, לימד בה הרב שטיינר, וב-1969 עבר לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב. הרב שטיינר התבקש על ידי הרצי"ה קוק לעמוד בראש ישיבת מרכז הרב אך סירב ולאחר פטירתו של הרב קוק נעלם לתקופה מסויימת על מנת למנוע לחצים עליו לקבל משרה זו.

במשך השנים שימש כר"מ בישיבות ניר, אור עציון ואחרון, וכן היה ממייסדי רשת אולפנות צביה יחד עם הרב איתן אייזמן. כיום משמש הרב שטיינר כר"מ בישיבת מרכז הרב בירושלים ובנוסף מלמד בישיבת עטרת נחמיה בתל אביב ובמקומות אחרים. משמש כאחד מרבני תקומה. למרות שאינו מוכר מחוץ לגבולות עולם הישיבות הרב שטיינר נחשב לאחד הרבנים הבולטים בה.

הרב חיים ישעיהו הדרי (82) נולד בתל אביב, ולמד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש בעיר, וכן בישיבת חברון בירושלים. התקרב לרב צבי יהודה הכן קוק ולרב דוד כהן (הרב הנזיר), לימד בישיבת מרום ציון בשכונת בית וגן, ושימש במשך שלוש שנים כמשגיח בישיבת כרם ביבנה. במהלך שנות ה-60 וה-70 העביר שיחות ברדיו "קול ישראל" במסגרת פרק היום בתנ"ך. במאי 1955 נפצע באורח קשה בפיצוץ רימון ובעקבות זאת נוסף השם 'חיים' לשמו.

זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, ביקש הרב אריה בינה שייסד את ישיבת הכותל מהרב הדרי לעמוד בראשה. למרות שהישיבה מזוהה עם הציונות הדתית, שילב הרב הדרי בישיבה רבנים מהזרם החרדי, בהם בין היתר הרב אביגדור נבנצל.

ב-1998 פרש הרב הדרי מתפקידו כראש ישיבת הכותל לאחר 30 שנה בתפקיד, והקדיש את עיקר זמנו ללימוד, להגות ולכתיבה. לאחר שהרב מרדכי אלון, ששימש כראש הישיבה, פרש מתפקידו, שימש הרב הדרי שנתיים נוספות כראש ישיבת הכותל.

הרב הדרי מתגורר כיום ברובע ביהודי בירושלים ולפני כשנה זכה לקבל את אות יקיר ירושלים.

הרב שלמה דיכובסקי (77) נולד בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש בעיר, ולאחר מכן המשיך בישיבת חברון בירושלים. שימש כרב קהילה בצפון תל אביב, ר"מ ומחנך בישיבות ההסדר כרם ביבנה ושעלבים, מורה מן החוץ בפקולטות למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב, וראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן - שגם סייע להקמתו.

כיהן במשך 33 שנים כדיין ואב בית דין בבתי הדין באשדוד, בתל אביב ובבית הדין הרבני הגדול עד פרישתו ב-2008. כיהן במקביל כראש כולל שבט מיהודה בתל אביב להכשרת דיינים. במהלך כהונתו בבית הדין הרבני הגדול בלטה עמדתו המקורית בזכות מציאת פתרון הלכתי לסוגיית העגונות ומסורבות הגט, וליחס המורכב שבין מערכת העברית והכללית.

בעבר התמודד הרב דיכובסקי על משרת הרב הראשי האשכנזי, אך הפסיד בהתמודדות. כיהן כמנכ"ל בתי הדין הרבניים בין השנים 2010-2014, במקומו של הרב אלי בן דהן. במהלך השנים זכה להערכה ציבורית בתפקידו כדיין, וב-1994 הציע לו נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק לכהן כשופט בבית המשפט העליון, אך ההצעה ירדה מן הפרק לאחר שהרב דיכובסקי נועץ עם הרב יוסף שלום אלישיב. עם פרישתו פנה דיכובסקי לחבריו הדיינים במסר לא שגרתי בעולם הדיינות ההלכתי, וביקש מהם במכתב הפרידה שלו: "פסקו לקולא, ואל תתגרו בבג"ץ".‏ מאות המאמרים ופסקי הדין שיצאו מתחת ידו, הפכו להלכות המנחות הן את בתי הדין הרבניים והן את בתי המשפט.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן