מצור בבית "האח הגדול"?

השנה יחד עם עשרה בטבת, המציין אירועים משמעותיים בתולדות עם ישראל, מחברת אותנו התקשורת לעונה נוספת של תוכנית "האח הגדול" שרבות כבר נכתב עליה. אפשר לומר בבדיחותא כי תחושת המצור של משתתפי התוכנית החיים בבית ללא אפשרות לצאת ממנו אולי תחבר אותם לתחושת המצור על ירושלים. אבל באמת קשה כבר לראות כיצד שוב ושוב חוזרים הצופים לאותן חוויות של אנשים שמרצונם נכלאו בבית "האח הגדול".

מעגל השנה היהודי בנוי בצורה המחזירה אלינו כל שנה זיכרון אירועים ובנייתם העכשווית. למה לחזור כל שנה למשהו מוכר? למה כדאי לחוות אותם דברים שוב ושוב? השבוע מביא אותנו מעגל השנה היהודי לתאריך כואב של ציון תחילת המצור על ירושלים לפני חורבנה - עשרה בטבת. מאז שנת 1950, יום זה מצוין במדינת ישראל גם כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה שיום מותם לא נודע. חווית אובדן מודרנית חוברת לחווית האובדן הותיקה של עם ישראל. מה, איפוא, אנו משיגים בחווית החורבן בכל פעם מחדש?

מעגל השנה היהודי בנוי סביב מולד הירח ובכל פעם שבה הלבנה מתחדשת, אירועים ואנשים המתפקדים באירועים אלו נגלים בפניה. חלק מהאנשים אמנם מוכרים כבר מהחודש הקודם, אך למעשה אין אלו אותם אנשים. בכל פעם מעמידות אותנו החוויות שאנו עוברים במקום אחר ובצורה אחרת. אני של היום אינו אני של אתמול. חוויתי שקיעות, זריחות, התעלויות ואכזבות - והיום, אני כבר אדם שונה ממה שהייתי קודם. חווית החורבן בכל שנה מביאה אותנו לרגשות ותובנות שונות. הדבר תלוי בנו ומעגל השנה היהודי דורש מאיתנו. לחפש בכל פעם מחדש חיבורים לאירועים דאז ולחוויות דהיום.

תוכניות המציאות השונות ובראשם "האח הגדול" מושכות המונים לצפייה במה שיוצרי התוכנית בוחרים להציג באנשים הללו. תככים, רכילויות, אינטימיות מלאכותית והרבה להג וסרק. משתתפי "האח הגדול" מקבלים זמן מסך וחשיפה והצופים שוב חווים תקשורת לקויה ומקלקלת. אם חשבתם להתמכר שוב לצפייה בתוכנית זו, כדאי לחשוב במה תהיינה שונות החוויות שחווינו בעונה הקודמת מאלו של העונה החדשה. כל תוכניות המציאות שמגיחות אלינו בכל ערוץ אפשרי משתדלות לייחד את עצמן בתחום מסוים כמו בישול, ריקוד או שירה. בכל תוכנית ההפקה בונה קו המייצר את כיוון התוכנית. אם ההפקה מעוניינת להציג את תחום ההתמחות של התוכנית יחד עם דמויות ויחסים נעימים ומתוקים אנו מקבלים את "בית ספר למוזיקה" או את "מסטר שף" שהסתיימה לא מכבר. אם ההפקה מעוניינת להציג סטריאוטיפים שונים נקבל תוכנית כמו "המירוץ למליון" וכו. לעומת כל אלו התוכנית "האח הגדול" מעדיפה להתעסק רק באנשים כבחיות מעבדה ולהוציא בעיקר את כל הרע מהסיטואציה של אנשים הנמצאים במצור מרצון. בכל תוכניות המציאות, מכונת הרייטינג המשומנת בונה על הצופה המתמכר. הצופה שבטוח שהוא חייב להיות מעודכן בפרטים החדשים, בדמויות החדשות ובתככים החדשים. אך למעשה, דבר לא משתנה מלבד הפרטים. "האח הגדול" מצליח בכל פעם מחדש למשוך הרבה מאוד אנשים המתמכרים לכל פרט והצצה וחווים שוב ושוב חוויות המייצרות מטען אנושי שלילי בעיקר.

מעגל השנה היהודי מביא אותנו שוב לתהליך חורבנה של ירושלים כדי להגיע לנדבכים בבניינה. חווית האובדן והחורבן צריכה להביא אותנו ליצירת מציאות ומעשים שיאפשרו בנייה בעתיד ולא חו"ח עוד חורבן. האחריות להוספת נדבכים כדי להגיע לבניין הבית היא עלינו וכדאי היה שגם "האח הגדול" יהיה שותף בבניית הבית...