"מה אני עושה בזמן הפנוי שלי? אני מסתובב במזבלה ומחפש גרוטאות ודברים מעניינים להתעסק איתם". ככה הוא אמר, החבר'ה שלו צחקו, וגם אני גיחכתי ואמרתי לעצמי בלב: "איזה ילד מעוך". זה קרה בסמינריון "הכנה לחופש" בו הדרכתי לא מזמן קבוצת חבר'ה בכיתה ז'.
שניה אחר-כך, כשהסתכלתי על שאר החברים שלו, שבמשך אותו יום בעיקר ישבו ובהו בי, תוך כדי הקשבה דווקא לנגני הmp3 , או התעסקות בטלפונים הסלולריים שלהם, שיניתי את דעתי, ודי שימחה אותי הידיעה שנשארו עוד קצת ילדים "בריאים" שיוצאים ומחפשים "דברים מעניינים" שלאו דווקא עולים להורים שלהם כסף.
מדברים הרבה על הקרינה שפולטים מכשירי חשמל למיניהם וכמה הם מזיקים למוח. הנזק הוא בלי ספק עצום- אבל אני לא בא לדבר על הנזק החינוכי ש"נפלט" מהמכשירים (אפילו ברמת ה"טפטים" לסלולרי), לא הוא מענייננו כאן, אלא על הפסיביות החולנית שאחינו הקטנים, ואולי גם אנחנו, לוקים בה. שמעתי שפורסם מחקר על כך שהגיל בו יש סיכוי שתחטוף התקף לב הולך ויורד עם השנים. אם הפעילות הספורטיבית שלך בין ארוחות המיקרוגל מסתכמת בגלישת "אקסטרים" בNRGספורט זה לא כל-כך מפתיע.
בעינָיי ילד בריא הוא ילד פצוע. ילד שיוצא מהבית, שמשחק ברחוב עם חברים, רץ וקופץ. אני מתרשם שזהו זן הולך ונכחד.
בשבוע האחרון, במסגרת יום ההולדת של אבי, לקחנו אותו לסיור ב"מחוזות ילדותו". הוא היטיב לספר ממעלליו והרפתקאותיו בכל מיני מקומות בעיר, וחשבתי אז לעצמי לאן יקחו אותי ביום ההולדת שלי. אני מניח שלמרות שמסלולי ההליכה בגולן או במדבר יהודה יזכו למקום נכבד, בכל זאת נעבור דרך יותר מדי סטייקיות, בתי קולנוע ומרכזי קניות, ו"אנחנו" (מודל 1983) עוד איכשהו בסדר. אם אתם חושבים שאני מגזים תשאלו את עצמכם מתי ראיתם לאחרונה בית על העץ, או שתשאלו את אחיכם הקטן איפה ה"מחנה" של ה"חבורה" שלו.
אל תופתעו אם הוא לא יבין על מה אתם מדברים. אני מקווה שכשיחגגו לבן שלי את יום ההולדת ה-50, ויעברו ביחד איתו בכל המקומות בהם טייל בילדותו, אף אחד מהנוכחים לא יקבל מכה ברגל משולחן המחשב...
החופש הגדול מגיע בגדול, והשאלה "מה אני עושה בזמן הפנוי שלי" חייבת להישאל.
מה תהיה התשובה? היא יכולה להיות מגוונת- טיולים, התנדבות, חברים (ולא רק במסנג'ר וב ICQ...) מה שבא לך, אפילו להסתובב במזבלה, אבל השורה התחתונה צריכה להיות "חיים", ואת זה אף מסך לא יכול לספק.
על נבואת הזעם "עוד ישבו בניכם ובנותיכם כבולים לאוזניות, ורקדנים וזמרים ושגרירים נולדים יצוצו על כל פלזמה שטוחה ותחת כל S.M.Sרענן" באה גם נבואת נחמה, שאותה לא פיברקתי-
"ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה".