ביקורת ספר: גּוּף שֶׁנָּתַתָּ בִּי

ספר השירה החדש של הרב אלחנן ניר נוגע בנקודות הרגישות של האמונה. הרב אבישי מזרחי ממליץ

הרב אבישי מזרחי
א בטבת התשפ
,
29 בדצמבר, 2019 13:39
גוף שנתת בי

גוף שנתת ביצילום: עטיפת הספר

לו רק היה ניתן לפסוק הלכה משירה... זו 
המחשבה הראשונה שעלתה בי כשקראתי את ספר השירה המסחרר של אלחנן ניר. הרב אלחנן הוא תלמיד חכמים, איש הגות ויצירה. ספרו האחרון "גּוּף שֶׁנָּתַתָּ בִּי" - פורט על כל המיתרים הללו, ומטלטל את הקורא בין עולם העשיה, היצירה והאצילות. זהו ספר בו האורות ניבטים מסדקי הכלים. מילות השירה הנועזות של אלחנן מבקשות לבקוע  את שורת הדין והנכון והמצופה והראוי וה"כך נהגו" וה"מה יגידו". 

לו רק היה ניתן לפסוק הלכה והגות ומחשבה משירתו הקסומה של אלחנן - היו נכתבים בוודאי סעיפים חדשים בשולחן ערוך מהמילים:

אֵין שִׂמְּחָה בְּחַג אֶלָּא בְּמַנְגָּל
וְגַם הָאַבְרֵכִים מִבַּיִת וָגַן נוֹשְׁפִים בַּגֶּחָלִים הַלּוֹהֲטוֹת
מְלַמְּדִים יְדֵיהֶם לַקַּבַּבּ
אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם לְשִׁפּוּדִים וּלְפָרֵק כְּנָפַיִם
כִּי בַּחַג הֵם לֹא חוֹשְׁשִׁים שֶׁהַחֻלְצָה הַלְּבָנָה וְהַצִּיצִית יַסְרִיחוּ מְעַשָּׁן
וְגַם לֹא שֶׁיַּלְדֵי הַמֶּשִׁי שֶׁלָּהֶם יִתְעָרְבוּ רַחֲמָנָא לִצְּלַן
בְּיַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה עִם הַקּוֹצִים בַּשֵּׂעָר וְישַׂחֲקוּ יָחָד כַּדּוּרֶגֶל

או מהשורה הקסומה:

אֲנִי צְרִיכָה מִישֶׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי גַּם אֲדָמָה
וְלֹא רַק אֵשׁ וְרוּחַ וְדִבּוּרֵי לֵב

לו רק ניתן היה לפסוק הלכה והגות ומחשבה משירתו הנוגעת של אלחנן - היה נוסף בודאי עוד פרק  במורה נבוכי הדור המתחדש, המבקש לספר את המשבר האמוני של תלמיד הישיבה  המתרסק אל החיים שבחוץ: 

אֲנַחְנוּ נְשַׁמּוֹת מִתַּחְתִּית דְּעָשִׁיָה
שְׁרָצִים בַּבֹּקֶר עִם הַיְּלָדִים בַּגֶּשֶׁם וְאַחַר כָּךְ רוֹעֲדִים לְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹן הַבּוֹס...
אֲנַחְנוּ קְשֵׁי הַיּוֹם שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים לַיָּמִים שֶׁקַּמְנוּ בָּהֶם מְאֻחָר 
וְהָיָה זְמַן לְמִקְוֶה וּלְחִפּוּשׂ הַתַּכְלִית
וְהָיָה זְמַן לְהֵאָרוֹת דְּיְחִידָה וְלִשְׁקִיעָה בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא אַיֶּלֶת אֲהָבִים 
וְלֹא חִפַּשְׂנוּ אָז בְּעֵינַיִם כָּלוֹת אַחַר מִבְצְעֵי שָׁלוֹשׁ חֲבִילוֹת טִיטוּלִים בְּמֵאָה

עטיפת הספר

עטיפת הספרצילום: עטיפת הספר

או מתוך השיר על הרב, המתבונן בעגמימות על הדור שלא ידע ספר וצורת אות על נייר:

בָּעֶרֶב הוּא יוֹשֵׁב שָׁפוּף מִקָּדִימָה
כֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים מִתּוֹךְ מַכְשִׁיר הַנַּיָּד שֶׁלָּהֶם
מְצִיצִים בַּחֲצִי עַיִן בְּהוֹדָעוֹת הַוּוֹטְסְאַפְּ
וְהוּא הַיָּחִיד שֶׁמִּתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ סִדּוּר
עֲדַיִן מְנַסֶּה לְהַגִּיעַ לֵאלֹהִים דֶּרֶך אוֹתִיּוֹת עַל נְיָר

לו רק היה ניתן לפסוק הלכה והגות ומחשבה משיריו של אלחנן היה מצטרף בודאי עוד סעיף לקונטרס "אמונה ובטחון":

אַחֲרֵי שֶׁהָרַבִּי הָלַךְ
גַּם אִמָּא נִפְטְרָה
וּכְשֶׁאִמָּא נִפְטְרָה אֱלֹהִים עָזַב
וּכְשֶׁאֱלֹהִים עָזַב גַּם הַתּוֹרָה עָפָה דֶּרֶך הַחַלּוֹן
וְהָיִיתִי כְּבָר לְלֹא אוֹתִיּוֹת שֶׁלִּי
וְכָל גּוּפִי שִׁבְרִי אֱמוּנָה


בימים שבהם יש יותר כותבי שירה מקוראי שירה - משהו בשירה של אלחנן מצליח להתעלות מעבר, לחצות גבולות פנימיים, לאתגר את החשיבה האוטומטית, ולומר מה שהשיח הרבני המהוקצע לא יכול להרשות לעצמו. אלחנן בשירתו מבקש להנשים נפש עיפה , לעסות את הלב שהחיים שרטו בו והותירו אותו שותת מריקנות וחידלון רוח. אלחנן מצליח לצעוק בלחישה עדינה את סיפורו, חייו והגיונותיו המבלבלות של איש האמונה, הנחבט בחיים השוקקים, התובענים והטובעניים. אלחנן לא מוותר על דרישת אלוקים גם מבעד לערפל הסמיך, אך ממקום אחר, מתוך החיים המסחררים, מה"גוף שנתת בי".

30.12.2019

1. ספר מעולה, מטלטל, אמוני, רוחני (משה)

ספר מצוין

דווח על תגובה לא ראויה
30.12.2019

2. דוגמאות מבחילות (שרה)

דווח על תגובה לא ראויה
30.12.2019

3. דוגמאות מבחילות (שרה)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הנשיא האמריקאי הבא? ג'ו ביידן צילום: עמוס בן גרשום

ארה"ב: המפלגה הדמוקרטית דחתה גינוי ההתנחלויות כחלק ממצע המפלגה

קרא עוד