הוצאת זרע לבטלה חוזרת

שלום אח יקר

אכן מציאות כואבת מאוד.

אבל דבר ראשון, מאוד חשוב שתזכור שהעבירה לא מגדירה אותך. אתה רוצה בטוב, ואתה מצטער מאוד על הנפילות ומתבייש בהן, ולכן אתה בגדר בעל תשובה.

אל תיתן ליצר להפיל אותך בייאוש. זה יותר גרוע מעצם הנפילה. תמיד לקום , לעשות תשובה ולהמשיך קדימה.

חשוב מאוד שתנסה לגדור את עצמך ממצבים שיכולים להפיל אותך (יחוד עם אינטרנט, שהייה עם בנים חשופים וכו’).גם מציע לבקש מההורים לשים הגנה באינטרנט. לא צריך לספר שנפלת, אלא שאתה רק לא רוצה להיתקל בדברים כאלה.

מבקש שתקרא את התשובה הבאה ואת התשובות שמופיעות בה, ותשקול לפנות לאחד הארגונים שמוזכרים שם בעילום שם כמובן.

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/1157728-1/

שולח לך גם דברים שכתב הרב ברוך אפרתי שליט"א למחנך לגבי תלמידו. יש שם דברים חשובים:

"בעבר כתבתי התיחסות חינוכית למחנך, כיצד להדריך את מי שפנה אליו בסוגיה זו.

הדברים קרובים לשאלתך, והם להלן-

שלום וברכה

ישר כחך שאתה רוצה להיטיב עם התלמיד, לעזור במצוקתו, ולהדריך אותו בדרך הראויה לו.

אכתוב מספר נקודות שתוכל לחשוב עליהן, ואם תרצה, גם לפעול לאורן.

א. רוב מוחלט מבני גילו, שייכים בעבירה זו. מי יותר ומי פחות. האחוזים הנותרים שאינם חוטאים כלל בזה עד הנישואין סביב בגיל 20, לרבים מהם ישנה בעיה פיזיולוגית אורולוגית או נוירולוגית, או שהם בעלי כושר שליטה חריג מאד. נתון זה נכון גם בחברה הדתית והחרדית.

בעבר הבשלות הנפשית היתה מקבילה לזו הגופנית, כך שאדם בגיל 15 היה נישא לאשה, ויכלו להביא לידי ביטוי את הצרכים הגופניים שלהם בהיתר מבלי לחטוא כלל ומעולם.

אולם בימינו ישנו פער בין הבשלות הגופנית, לבשלות הנפשית ולבשלות המעמדית.

בעוד הגוף בשל מבחינה מינית בגיל 13, הנפש עדיין ילדותית מאד ולא שייך להתחתן. גם המעמד החברתי והמעשי בגיל 13 אינו מאפשר נישואין, משום שיש צורך בלימודים משמעותיים בתיכון על מנת לצאת לשוק העבודה ולקיים בית.

נתונים אלו מבהירים שהוא בריא וצדיק, בכך שהוא נמשך מאד ובכך שמצליח להמנע זמן מה. הנפילות (האסורות הלכתית) הן שכיחות בגילו, ואינן מעידות על רישעות, או על עתיד רעוע. אלא על תאווה.

כמובן אין בכך שום לגיטימציה לעבירה. אדם בכל גיל, חייב חיוב גמור להמנע מעבירה זו. אסור לקרוא למעשה הזה בלשון היתר, אלא בלשון איסור משום שהוא אכן איסור. 

אלא שיש לנהל נכון את היחס לנפילה, ולא לראות בה סוף ושיא של ניתוק מהשם או מבריאות החיים וקיום המצוות.

זה הכלל- הדגש צריך להיות על הנצחונות ולא על הנפילות.

הקב"ה דן אדם לפי רובו ולא לפי מיעוטו, כמבואר בגמרא וברמב"ם. רובו מעשים טובים- צדיק. רובו מעשים רעים- רשע.

על כן, אם רוב ימיו הוא מצליח, 

הוא צדיק. גם אם נפל לאחר מכן למצער. משום שבכל פעם שיש לו נצחון, הדבר נחשב כמצווה, יום אחרי יום.

ואמנם הרמב"ם כתב שהספירה אינה כמותית אלא איכותית, דהיינו שיש עבירה שמשקלה גבוה מכמה מצוות יחד, אך כאן מדובר באותו יצר, כשכובשו וכשנכנע לו. ולכן, אם רוב הפעמים שהתעורר היצר הוא לא נפל, הוא צדיק.

ומה עוד, שבכל שבוע הוא מקיים מצוות אחרות מדאורייתא ששקולות כעולם מלא, תפילין, שבת, כיבוד אב ואם, כשרות, יישוב ארץ ישראל, ברכת המזון ועוד רבים.

אמנם מרן בשו"ע כתב על פי הזהר שעבירה זו חמורה מכל עבירות שבתורה. אך כבר העירו בזה גדולי האחרונים שדבריו לאו דוקא, שהרי עבירה זו היא במחלוקת אם איסורה מהתורה או מדברי חכמים. וגם אם היא מן התורה, ודאי אינה חמורה מע"ז ורצח ממש וכדומה. אלא שהפליג השו"ע בדבר כדי להדגישו מפאת חשיבותו.

ב. אוננות מועטה בגילו, אינה פוגעת בתפקוד הזוגי לאחר נישואין, אם הנישואין יהיו מוצלחים, שיאהב את אשתו וימשך אליה, והיא כלפיו. כאמור, אין בזה להתיר את המעשה, אלא להבהיר שהוא אינו סותר את האפשרות לעתיד זוגי קדוש. ובלבד שהדבר נשלט בסך הכל, ואינו קורה כאובססיה או כדבר שיוזמים בכוונת מכוון בלי תאווה. 

ג. לא טוב לספור ימים. זה מלחיץ את הנפש, וגם שם את כל הפוקוס על מעשה אחד ולא על שלל עבודת השם שבכל יום ויום.

אמור לו להתמקד בחשק המצוות, ולא בכמות העבירות.

ד. לאחר נפילה, שיעשה וידוי, ויאמר להשם שהוא רוצה להמעיט בעבירה זו עד שתפסיק לגמרי. ושיתפלל שהשם יסייע בזה. אך לא בתחושת ייאוש ומיקוד רק בזה, אלא לעשות תשובה, לקום, ולהמשיך הלאה בעבודת השם ובעיקר בעסק לימוד תורה שהיא כאש המבערת טומאה.

ה. נסיונות תמיד יהיו. אך כשיתחתן גם תהיה אשה לצידו שתאהב אותו ותספק אותו. לא לפחד, אלא להזהר, ולהמשיך בחיים.

ו. ההדרכה של רבים מגדולי הדור הקודם היתה, שלא להתמקד בדיבור על עניין זה, אלא על דברים אחרים. לכן כדאי שמצידך לא תפתח שיחות על כך, ואם הוא מעלה זאת, תעשה את השיחה קצרה בזה, ותעבור לדברים חיוביים, ולכך שרובו ככולו טוב, ושהיצר מפעם בו כמו כל בני גילו ואשריו שהוא משתדל כמה שניתן."

בהצלחה רבה ואל תשכח לרגע איזה יהלום יקר אתה בעיני הקב"ה