סגור

מה עושים כשההורים רבים?

חברים מקשיבים שלום.

אני כבר כמה זמן מרגישה שאני נמצאת במצב לא פשוט.. היחס של ההורים שלי אחד לשני פשוט מזעזע ואני לא מצליחה לעמוד מהצד ולשתוק.

איך אני יכולה לעמוד מהצד ולשתוק כשאני שומעת אותם מדברים לא יפה אחד לשני וצועקים?

אני מצד אחד לא רוצה לפגוע בכבוד של ההורים ולעבור על העבירה אבל מצד שני אני לא יכולה כבר לשאת את המצב הזה.

איך אפשר לכבד את ההורים שלך כשהם לא מכבדים את עצמם ומגיעים לרמות נמוכות מאוד בשיח שלהם?

תוכן התשובה:

שואלת יקרה שלום.

מאוד קשה כשההורים רבים. מאוד. כולנו רוצים שהבית יהיה נקודה של רוגע, של שלווה, שבה נוכל להרגיש בטוחים ואהובים, וכשיש בבית מריבות, בטח מצד ההורים, זה קשה.

שאלת אם חובת כיבוד הורים חלה במצב כזה. אמנם אני לא פוסק. וכדי לקבל פסק הלכה אם מותר או אסור במצב כזה לפגוע בכבוד של הורים שלך - יש צורך לשאול אדם שמוסמך לפסוק הלכה. אבל אנחנו כן יכולים להבין את רוח הדברים שאליהם חכמינו כיוונו. הרמב"ם כתב : "אפילו היה לובש בגדים חמודות ויושב בראש בפני הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו בראשו וירקו בפניו - לא יכלימם, אלא ישתוק ויירא ויפחד ממלך מלכי המלכים שציווהו בכך". (רמב"ם משנה תורה, הלכות ממרים). מתואר פה מצב קצת קיצוני, אבל נראה לי שמה שבאים לומר זה שהכבוד להורים לא באמת תלוי בהתנהגות שלהם. או במילים אחרות – גם אם מישהו צריך לקום ולומר להורים – 'תשמעו, הגזמתם', זה לא התפקיד של הילדים לחנך את ההורים שלהם.

אבל!

זה ממש לא אומר שאני חושב שאין לך מה לעשות בקשר למצב. שתדעי כלל בחיים – יכולים לקרות לנו בחיים מיליון דברים שאין לנו שליטה עליהם. אבל תמיד, בכל סיטואציה שתקרה לנו בחיים, תהיה לנו הבחירה איך להגיב לסיטואציה הזו. איך היא תשפיע עלינו ואיך אנחנו נתמודד איתה. אנחנו אף פעם לא באמת חסרי אונים.

אז איך באמת את יכולה להגיב?

בשלב הראשון, זה נשמע שאת צוברת כאבים, כעסים ומתחים בתוכך. חשוב מאוד מאוד שתמצאי איך נכון לך לפרוק אותם. תחשבי מי יש לך מסביבך שאת יכולה לשתף. נכון, לא לכולם אפשר לספר שאבא ואמא רבים ביניהם, אבל יכול מאוד להקל עלייך אם תמצאי מישהו שכן אפשר. מישהו שאת סומכת עליו ומעריכה את ההקשבה שלו. זה כל כך יותר קל ככה. זה יכול להיות אח גדול, קרוב משפחה כלשהו, מורה, מדריכה באולפנה או בסניף, חברה טובה, או פשוט להתקשר למוקד שלנו.

אחרי יצירת רשת התמיכה, צריך לגשת למה עושים בפועל. לפעמים במצבים קשים אנחנו מקבלים את התחושה שכבר ניסינו הכל ונשארו לנו אפשרויות פעולה מצומצמות. שאפשר רק להיכנע או לתקוף. שחייבים לדפוק את הראש בקיר כי פשוט אין דרך מסביבו. אבל דווקא נשימה עמוקה והסתכלות ברוגע על המצב יכולים לעזור לנו למצוא כיווני מחשבה מפתיעים.

לפני שניכנס למה שאפשר לעשות, חשוב להבהיר משהו חשוב - זאת לא אשמתך בשום צורה שההורים שלך רבים ביניהם. האחריות על הקשר הזוגי ביניהם היא שלהם בלבד. הרצון שלך לשפר את האווירה בבית הוא מבורך, אבל אסור שהוא יבוא מתוך תחושת אשמה על מה שקורה בו.

מצד שני, את כן חלק מהבית, וזה אומר שלא פחות ממה שאת מושפעת ממנו, את גם משפיעה עליו. בדרך כלל כשנוצרת אווירה שלילית במקום מסויים, כולם קצת עוזרים לזה, במודע או לא במודע. כי לכולם רע עם האנרגיות השליליות ובכולם מתעוררים רגשות שלילים מזה, אז כל אחד תורם את שלו לערימה, וככה האווירה נהיית יותר מבאסת. אבל אפשר גם אחרת. את יכולה לבחור לזרוק לתוך הסל הגדול של הרגשות בבית דברים אחרים. שמחה, אופטימיות, חיוכים, אהבה, שמחה, רוגע, מחמאות וטוב. וכמו שהאווירה הרעה השפיעה על כולם, ככה גם האופטימיות שלך תשפיע על האווירה, והאווירה הטובה תשפיע על כולם.

יכול להיות שתצטרכי אפילו להתאמץ בשביל זה. להרגיש איך האווירה גורמת לך לרצות להסתגר או לכעוס, אבל להחליט שמה שאת מביאה לתוך הבית זה רק טוב. אפשר אפילו להתרגל שבכל פעם, לפני שנכנסים הביתה לוקחים כמה נשימות עמוקות, משאירים את הבאסה בעציץ שבכניסה, ומזכירים לעצמנו - אני נכנסת הביתה עם אנרגיות חיוביות, ושום דבר לא ימחוק לי את החיוך מהפנים! אם תצליחי לרכוש את היכולת הזאת, את תגלי שהיא תעזור לך במקומות רבים, לא רק בבית.

דבר נוסף שחשוב להחזיק בראש זה שמריבות זה לא בהכרח לכל החיים. לא סיפרת כמה זמן זה ככה, אבל אני זוכר תקופות שבהן ההורים שלי רבו המון, ובסוף הם השלימו, התקרבו והיום הם בזוגיות מדהימה. אבל אפילו אם הדברים יישארו כמו שהם, אני סומך עלייך שתלמדי למצוא את המקומות שבהם יש לך שמחה וכיף. עם האחים, עם החברות, או אפילו יום אחד בבית שאת תבני…

תשאלי את עצמך - האם יכול להיות שהורים שלך בעצמם מרגישים במצוקה ומחפשים דרך החוצה מהמצב שלהם? כשכועסים על מישהו לפעמים קשה לשים לב, אבל יכול להיות שלהורים שלך קשה עם המצב שלהם לא פחות ממך. לא יפתיע אותי אם הם מוצפים בתחושות של תסכול וחוסר אונים, והיו רוצים מאוד למצוא מוצא מהמקום שלהם, אבל לא רואים אותו כרגע. אם זה המצב, יכול להיות שבאופן מפתיע דווקא יחס של כבוד והערכה מצידך יכול לשקם את הביטחון האבוד שלהם ולתת להם את הכוח להשתנות.

ובסוף – זה שאסור לנו לפגוע בכבוד של ההורים שלנו לא אומר שאסור לנו לדבר איתם. השאלה היא איך. שלמה המלך סיפר לנו ש"מענה רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה אף". זאת אומרת שכשנותנים ביקורת למישהו, בייחוד ביקורת על כעס, הרבה יותר אפקטיבי להעביר את המסר בצורה רכה. כעס פשוט יעלה עוד כעס בצד השני. אני מניח שניסית כבר לומר דברים בצורה נעימה. ואף על פי כן - אם משהו יחדור – רק זו הדרך. נסי להסביר להורים שלך בצורה שלא תתקוף אותם אלא תבהיר להם את האופן שבו את מרגישה. במקום לומר "אתם כל הזמן צועקים אחד על השני ופוגעים בכולם ככה" את יכולה לומר "אבא ואמא, האווירה הקשה בבית ממש כואבת לי וגורמת לי להרגיש ש...". ההבדל הוא עצום. במקום לבוא בטענות ולנסות לתקן אותם, את משתפת בקשיים שלך. את זו שיוצאת פגיעה והורים שלך יכולים להיכנס למקום של העוזר.

אני ממליץ לך מאוד מאוד על הספר אוהב ימים של צבי אייל. הספר מלמד דרכים חלופיות לביקורת גלויה וסמויה שיכולות להשפיע על אנשים, ובאופן כללי מראה דרכים לעיצוב הסביבה שלנו שתהיה רגועה יותר, אוהבת יותר וביקורתית פחות.

לסיכום:

קשה מאוד להכיל מצב שבו ההורים שלנו רבים. אל תעשי את זה לבד. תמצאי את מי את יכולה לשתף בזה. חשוב לשמור על כיבוד הורים בלי שום קשר ליחסים ביניהם, ויחד עם זה, אפשר לדבר איתם ברוגע ולהסביר להם (ולעצמך) איך האווירה בבית גורמת לך להרגיש וכמה קשה לך איתה. יכול מאוד להיות שעוד יותר יעיל מזה יהיה לנסות לשפר את האווירה בבית ואת הקשר שלך איתם. זה יכול לתת להם את האנרגיות והאופטימיות שהם צריכים כדי לשקם את הקשר שלהם.

המון בהצלחה,

נתנאל

(6)

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כט בטבת התשפא
,
13 בינואר, 2021
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ניצב קובי שבתאי צילום: משה שי, פלאש 90

הממשלה אישרה את מינוי קובי שבתאי למפכ"ל המשטרה

קרא עוד