שאלות בקשר לגיוס לצבא

בס"ד

שלום אחי!

ניכר שאתה בדילמה רצינית: כיבוד אב מול הגשמת אידיאלים שבנית אותם שנים, וגם – אתה קצת מתלבט באיזו מסגרת להגיע לאותם האידיאלים.
מקווה שהקב"ה יהיה בעזרנו לענות על שאלות אלו.

אקדים ואומר נקודה חשובה: אחרי כל מה שנכתוב כאן – ההחלטה מה לעשות תהיה [רק] שלך!

ברשותך, ננסה ב"ה לענות לא לפי הסדר של השאלות.

[התורה מול הצבא]
מדוע שלא נלמד כל הזמן? או, מצד שני: למה לא נעשה 3 שנים? מה, אנחנו חצויים?

התשובה לכך היא השאלה: שאמנם מצות תלמוד תורה מאוד חשובה, אך האם זה פוטר אותנו מקיום מצוות אחרות?
האם לומד תורה פטור ממצות סוכה? האם הוא פטור מתפילין ותפילה? ודאי שלא!

יהושע שננזף ע"י המלאך לא ננזף על כך שעזב את הישיבה והלך להלחם, אלא על כך שהוא לא לומד [בזמן הפנוי] שיש לו.
מצד שני: בשעת המלחמה, משה רבנו לא אמר לישראל לשבת בצד וללמוד תורה, אלא לצאת ולהלחם בעמלק.

[הסדר]
לימוד תורה הוא דבר חשוב וגם גיוס לצבא חשוב, אלא שיש [סדר] עדיפויות (ישיבת ה"סדר").
גיוס לצבא הוא מצווה גדולה ביותר שקשה לדמיין מצווה שמגיעה לרמתה הגבוהה.
שירות צבאי זו מצוות מסירות נפש על עם ישראל, על ארץ ישראל, ואין צל של ספק שעל כולם מוטלת חובה זו.

אלא שיש מצווה גדולה ממנה - לימוד תורה, "תלמוד תורה כנגד כולם".

כיום, אנו ניצבים במערכה חשובה ביותר, ולאו דווקא במישור הצבאי בלבד.
עם ישראל זקוק לתורה, שנאמר: "תורה מגנא ומצלא" (= תורה מגנה ומצילה).

[המידה הנדרשת]
התורה אינה אומרת שכל אחד צריך לשבת כל חייו בבית המדרש. יש המתאימים לזה יותר, ויש המתאימים להיות דברים אחרים מאשר רבנים או מורים.
מה שכן: כל אחד צריך להתגדל בלימוד תורה עד ש[יתמלא], ומשם לשאול את עצמו - למה אני מתאים?

למה? כדי שלא משנה במה יבחר בעתידו – התורה [תשפיע] עליו שם (בגלל זה גם צריך קביעת "עיתים לתורה").
אדם כזה, כל מהלך חייו יהיה אחר, ותרומתו לעם ישראל תהיה גדולה בכל תחום בו יבחר לעסוק.

גם למי שלא יצא "גדול הדור", יש חשיבות גדולה שיקדיש חלק משמעותי מהשנים האלו לתורה.
בשנים אלו האדם מתפתח ואישיותו מתעצבת במיוחד לגדילה בתורה ובניית אישיות תורנית, שתבוא לידי ביטוי לאחר מכן בכל חייו.
ומי שחש בעצמו שהוא מתאים יותר לעולם של צבא (כמובן, לאחר שניסה להתגדל בלימוד תורה באופן אמיתי), יתייעץ באופן פרטי עם רבו המכיר אותו ואת יכולותיו וכישרונותיו.

[שלבים]
אמרנו שמה שאדם צריך זה שלב הכנה, משהו שימלא אותו לכל חייו.
והראייה לכך שאדם צריך את השלב הזה נמצאת בשאלתך השלישית, שבה אתה מביע רצון להתעלות בלימוד.
אנשים רבים אומרים שבצבא קשה לשמור על הדבקות בלימוד ובשהייה בקודש בכלל.
למי יהיה יותר קל לשמור על עצמו מירידה בקודש? לתיכוניסט או להסדרניק?

לדעתי הקטנה, כדאי לך לנסות למצוא חברותות (אפילו רק בשבתות), לא משנה מה גילם, ותתחילו ללמוד מסכת כלשהי עם רש"י [בעקביות], ממליץ מסכת "תענית", ואם לא תמצא – תלמד לבד בעקביות לאט.

בנוסף, כדאי לך לקחת דבר [קטן] בזמנך החופשי, למשל: "הלכות לשון הרע" המחולק לימים (ספר צהוב) זה לוקח 10 דקות

[קרבי]
כתבת שאתה חולם להיות קרבי, האם אתה יודע במה זה כרוך?
לא הייתי קרבי, אבל אני מתאר לעצמי (ושמעתי שמועות) שתקופת הגיוס קשה מאוד, וכך גם השירות עצמו.
נאמר על הקרבי (בבדיחה): "יורים ואחר כך חושבים", אבל הכוונה היא הסתערות ממש לתוך קו האש.

האם ידוע לך כל זה? האם אתה באמת מוכן לכל זה? אולי כדאי שתברר עוד אצל חיילים ששירתו בקרבי מה באמת הולך שם.

[ברגים]
לא כל החיילים הם לוחמים, רובם הגדול משרת בתפקידים עורפיים ותפקידם לא כולל פעולות קרביות (כגון עובדי רס"ר, פקידים, מזכירות, טבחים, מתכנתים ועוד...).

בצה"ל יש חלוקה ל-3 רמות קרביות: [א]. לוחמים - חיילים קרביים, שתפקידם העיקרי לחימה, והם משרתים בחזית. [ב]. תומכי לחימה - חיילים שתפקידם העיקרי איננו לחימה, והם משרתים בחזית. [ג]. עורפיים (ג´ובניקים) - חיילים לא קרביים המשרתים בעורף.

חייל טוב הוא [לא] רק חייל המסתער בקרב.
למשל: מה לדעתך יעשו הקרביים, ללא חיילי מודיעין (שיושבים בעורף = ג´ובניקים)?

כל "בורג" במכונה האדירה הנקראת צה"ל, חשוב [באותה מידה] כמו כל בורג אחר.
חייל טוב, הוא חייל המשרת איפה שהוא מתאים (או הותאם) בצורה הכי טובה שיכול (זה מתבטא בכל חיינו).

ולאחר שהבנו את כל אלה, וביררת באמת מהו שירות קרבי – ואתה עדיין מאוד רוצה (ומתאים מבחינת צה"ל), נותר רק דבר אחד:

[אי הסכמה עם הורים]
אביך מאוד פוחד, ומובן מאוד למה – הוא גידל אותך במו ידיו, וקרבי זה מאוד מסוכן.
אביך לא יכול להניא אותך מחלום חייך זה, אבל צריך למצוא את [העמק השווה], דבר איתו ברוגע, ותבטיח לו לשמור על קשר איתו כמה שתוכל.

אם זה לא עובד, נסה למצוא אדם שקרוב אל שניכם, שיסביר את המצב לאביך ויגשר ביניכם.
אל תצא אל הצבא בריב עם אביך!

[לסיכום]
אדם צריך להתמלא בתורה לפני שהוא מגיע לשירות צבאי ובכלל בחיים, כדי שהיא תשמור עליו כל חייו.
כדאי להתחיל בקטן עם חברותות, ולקחת משהו קטן על עצמך, שתוכל ללמוד ממנו בזמנך החופשי (קביעת עיתים לתורה).
לפני שאתה מתגייס לאיזשהו תפקיד בצה"ל, כדאי לך לברר מהו, ושתפנים שכל חייל בצבא חשוב כמו חברו.
בקשר לאביך - ברור למה הוא פוחד, לכן עליך מוטלת המשימה למצוא את העמק השווה שבינכם, לבד או בעזרת מתווך, אל תצא בריב לצבא!

אם יש לך עוד שאלות הערות הארות וכדומה... או שסתם אתה רוצה לשתף, אתה יותר ממוזמן לשלוח אליי למייל:

דורון
dozkih@gmail.com