זה קורה בצאת ראש השנה כמעט בכל בית הילד מכריז בגאווה שהשנה הוא צם. אולם באמצע הבוקר של יום כיפור מגיעה נקודת המפנה, הילד מודה שאינו מסוגל להמשיך. ברגע הזה, הורים רבים נופלים במלכודת ומעודדים אותו "להחזיק עוד קצת" או משדרים אכזבה סמויה.
ילד שצם מעט שעות לא "נכשל"
הגישה הנכונה הפוכה לחלוטין, צום ראשון הוא התנסות לימודית, לא מבחן בגרות. ילד שצם מעט שעות, לא "נכשל", אלא הקשיב לגופו ועצר בזמן. שימו את הדגש על השעות שהצליח ועמד באתגר מאשר בשעות שנותרו לסוף הצום. הורה שמקבל את ילדיו בחיבוק ומילת הערכה בונה אצלו תחושת מסוגלות וזיכרון חיובי. לעומת זאת, דחיקת הילד לקצה מסכנת אותו בריאותית וקושרת את היום הזה לתחושת כישלון.
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
איך נערכים נכון בריאותית
תחילה, במשרד הבריאות ההמלצה היא להתחיל להרגיל את הילדים לצום סביב גיל 9. אצל ילדים כמו אצל בוגרים, חשוב להקפיד על שתייה מרובה לאורך היום שלפני הצום, הימנעות מממתיקים וקפאין ואכילת ארוחה מפסקת מאוזנת ולא כבדה מידי.
כהורים חשוב לסכם יחד עם הילד מראש על יעד קטן וראלי (למשל, צום עד הצהריים). בנוסף, חשוב לפני הצום הבהיר מראש כי כאב ראש, סחרחורת או חולשה הם סימן מוחלט לעצור ולשתות. ויותר מהצום עצמו חשוב מאוד בצאתו לאפשר לילד לשתות ולאכול אבל בהדרגה, להתחיל בכוס מים או מרק צח, ורק לאחר מכן לחזור לאכול בהדרגה.
זכרו, הצום הראשון של הילד אינו נמדד במספר השעות שעל השעון. הוא נמדד בתחושות של הילד ובמחוייבות שלו כלפי המצווה.