למי שפספס בראש השנה: זהו התאריך האחרון שבו אפשר לומר "תשליך"

הזמן המועדף לאמירת תפילת "תשליך" הוא ביום הראשון של ראש השנה בשעות אחר הצהריים, לאחר תפילת מנחה (ואם היום הראשון חל בשבת, נהוג לדחות את האמירה ליום השני). מי שלא אמר את התפילה בראש השנה רשאי לומר אותה לאורך כל עשרת ימי תשובה עד ערב יום כיפור. לפי מנהגים מסוימים, חלון ההזדמנויות לאמירת ה"תשליך" נמשך אף מעבר לכך - עד ליום הושענא רבה, שהוא יום גמר החיתום.

לכתחילה נהוג לומר את התפילה ליד מקור מים חיים וזורמים כגון ים, נהר, מעיין או באר, ועדיף במקום שבו יש דגים. אם אין מקור מים טבעי בסביבה, מותר לומר את התפילה ליד כל מקווה מים אחר, כגון בריכה, אגם או בור מים, ואף מול ברז מים פתוח או קערית מים בבית, שכן עיקר התפילה מבוסס על הכוונה וההתבוננות במים כסמל להיטהרות ולהשלכת החטאים.

אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

נוסח "תשליך"

מיכה ז, יח-כ
מִי אֵל כָּמֽוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּֽשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ; לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶֽסֶד הוּא. יָשׁוּב יְרַחֲמֵֽנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵֽינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם.

תהלים קיח, ה-ט
מִן הַמֵּצַר קָרָֽאתִי יָּהּ, עָנָֽנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. יְיָ לִי, לֹא אִירָא; מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים.

תהלים לג
רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִֽׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִֽיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכׇל מַעֲשֵֽׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶֽסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָֽרֶץ. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַֽיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרֽוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָֽם. כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵייָ כׇּל הָאָֽרֶץ, מִמֶּֽנּוּ יָגֽוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. מִשָּׁמַֽיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּֽיחַ, אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ. הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. אֵין הַמֶּֽלֶךְ נוֹשָׁע בְּרׇב־חָֽיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרׇב־כֹּֽחַ. שֶֽׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּֽוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא. כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ, כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ.

ישעיהו יא, ט
לֹא יָרֵֽעוּ וְלֹא יַשְׁחִֽיתוּ בְּכׇל הַר קׇדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָֽרֶץ דֵּעָה אֶת יְיָ, כַּמַּֽיִם לַיָּם מְכַסִּים.

תהלים קל
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִֽיךָ, יְיָ. אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶֽינָה אׇזְנֶֽיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר־יָהּ, אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַֽעַן תִּוָּרֵא. קִוִּֽיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָֽלְתִּי. נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּֽקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּֽקֶר. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ; כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו.