שאלה
שמעתי דעה של רב שאמר שלא טוב להיות מסוגר בפני בנות לחלוטין בגיל ההתבגרות אלא צריך ליצור קשר, לא בשביל חברות אלא בשביל שנכיר את המין שני ואז שנגיע לגיל הדייטים לא יהיו בעיות ביצירת קשר...
מה דעת הרב בעניין?
נ.ב יש לציין שאני לא מסכים עם הדעה הזאת
תשובה
קיצוניות איננה הדרך הבריאה באופן עקרוני. אם אדם מרגיש שהוא קצת "חולה" אז בודאי שישמור על עצמו יותר מהרגיל.
כך גם בענין הקשר עם בנות. באופן עקרוני , הקשר בין בן לבנות שהוא מכיר - הוא טבעי , ואין מה לברוח מלומר שלום או לדבר , אבל נכון גם שבגיל הזה ישנה רגישות מיוחדת וממילא צריך גם זהירות יותר מאשר בגיל יותר מבוגר וכד' , ולכן צריך כל אחד לבנות לעצמו את דרכו , וד' יעזור לו.
בנוגע ל"דייטים" - (חוץ מזה שאינני אוהב את השימוש בבטוי הזה שאין בו לא קדושה ולא טהרה, אני מעדיף "הכרויות" או "מפגשים לקראת חתונה") - אל דאגה , אף אחד לא נשראר רווק בגלל שלא היתה לו חברה בגיל התיכון או אח"כ. "לכל זמן ועת לכל חפץ" וכזה יגיע- תראה איך נוצר קשר ומתפתחת שיחה , כאילו אתם מכירים מאז ומתמיד, (וזה הרי נכון כי "ארבעים יום קודם...."