שאלה
שבוע טוב!אני קצת מבולבלת ואשמח אם תעזרו לי..כל אחד נמצא כאן בעולם למטרה מסויימת,ולכן אם אדם נפטר בגיל צעיר מתנחמים(כביכול) שהוא היה צדיק וסיים את השליחות שלו.אך מצד שני,אנו מתפללים לאריכות ימים,ומובטח לנו מהתורה ארכיות ימים.אך אם הזמן שלנו בעולם הזה הוא כדי למלא את השליחות שלנו,למה אנו מבקשים להישאר סתם בעולם הזה.כמובן שאני מעדיפה להישאר בעולם הזה, ולזכות בעז"ה לראות את הנכדים שלי...אבל האם אפילו בקשה כזאת אינה קצת סותרת את זה שיש לנו זמן מוגבל? מקווה שהשאלה מובנת,הדס.
תשובה
בס"ד
שלום הדס,
את שואלת שאלה נפלאה.
אם אני בשליחות מסויימת, אז קדימה לעבודה ולעשות אותה..
למה אנחנו מבקשים להמשיך את החיים בעולם הזה בזמן שאפשר לבצע את המטרה לשמה הגענו וכך להשיב את נשמתנו למקורה.
את אוהבת לטייל?
מכירה את הסיטואציה שיחד איתנו מטייל גם ילד קטן, חמוד, שכל כך רוצה כבר לטייל..
הוא לא יצא להרבה טיולים לפני כן. אולי לגן שליד הבית ולפארק הגדול.
זה הטיול האמיתי הראשון שלו... והוא כולו אחוז התלהבות. את הטיול הזה הוא יעשה כמו שצריך!
מגיעים לשמורה, יוצאים מהרכב, אורזים את הפקלאות, רון בלב וכו´ ומתחילים את המסלול.
הקטנצ´יק מתחיל לרוץ, לקפוץ על האבנים, לטפס על העצים. ´ואוו, אמא! ארנבת כמו שראינו בספר..! אבא, מה הקול הזה..? זה ינשוף?´
´לא חמוד, זו ציפור דרור´
לפתע שואל הקטן- ´מתי נגיע?´
´נגיע לאן..?´
´נגיע לטיול..!´
אז אומרת לו אמא- ´יקירי, תהנה מהנוף, שאף את האוויר הצח, הקשב לקול ציוץ הציפורים והרח את הריח המיוחד של הטבע. [אנחנו כבר בטיול...], ואתה יודע מה? אני חושבת שאתה מטייל לא רע בכלל...´.
אנחנו, בעולם הזה, ובפרט מול השליחות שלנו שהיא דבר כל כך גדול- קצת דומים לילדים קטנים.
פעם היה הנביא יכול לומר לכל אחד ואחד מהי שליחותו ומה הייעוד שלו בעולם, על פי הנפש שלו והתכונות המיוחדות שטבועות בו.
אבל בימינו כשאין לנו נביא, ולנו בעצמנו קצת קשה לראות מהי המטרה שלנו בעולם- יוצא שאנחנו מוצאים את המטרות האלה בזמנים קשים. למשל כשאדם קרוב מהמשפחה או מהחברים חלילה הולך מן העולם בצורה משונה- לפתע מתגלים בו תכונות שונות, מעשים רבים וקווי אופי שכל אחד ואחד ראה בו קודם לכן ועכשיו רק מתעצמים.
זה משהו שהיה קיים כל הזמן, אלא שקשה לראות זאת תוך כדי מרוצת החיים.
בדרך כלל השליחות של האדם מתגלה בדברים שהוא טוב בהם ויש לו גם כישורים אליהם.
כולנו יכולים לפתח ולשכלל אותם על מנת שנוכל לבצע את השליחות על הצד היותר טוב והעוד יותר טוב..
ולכן כשאנו מבקשים אריכות ימים- [אנחנו בעצם מבקשים להמשיך את השליחות שלנו!]
השליחות היא לא מעשה חד פעמי..! היא שליחות של חיים.
[חיים של שליחות].
כשאנו מבקשים אריכות ימים אנחנו לא מבקשים סתם חיים.
אנחנו לא מבקשים להישאר כאן כי נח לנו או כי כייף לנו.
אנחנו מבקשים לחיות חיי תורה. חיי עשייה. חיי תוכן.
וכל אחד ואחד מאיתנו לפי כשרונותיו שחנן אותו הבורא בהם.
אלו הם חיי השליחות.
אז בקשת אריכות הימים לא תהיה רק מלשון ´ארוך´, אלא מלשון ´ארוכה ומרפא´.
חיים בריאים יותר, בעלי תוכן וחיות פנימית.
אני מצרף עוד שתי תשובות שנכתבו בנושא.
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=207623
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=209688
מקווה שעניתי לשאלתך,
במידה ולא, או אם ישנן שאלות נוספות- נשמח מאד אם תשאלי..
ניר
nirka10@gmail.com