נמאס לא לעבוד את ה' בשלמות

שלום רב!
לפני שאענה לשאלתך באופן ספציפי, אני רוצה לחזק את ידך על התהליך בו את נמצאת. ישנם אנשים שבמצבים של קושי והתלבטות, פשוט יוותרו, "יטאטאו מתחת לשטיח", וימשיכו לפעול מבחוץ כרגיל.
אך את, לא. את רוצה להיות שלמה מבפנים ומבחוץ.
עצם הרצון הגדול שלך לעבודת ה´ בשלמות, מראה על יכולת וכוחות חזקים, מראה על שאיפה אמיתית וגבוהה. אני מאוד מעריכה את הרצון שלך לעשות את רצון ה´ בשלמות, לקיים את תרי"ג המצוות בשלמות.
תהליך התשובה וההתקרבות לה´ הנו - תהליך. וכמו כל תהליך, הוא לוקח זמן, השקעה, והתמדה.
הרבה פעמים במהלך חיינו אנו חווים תחושה של תסכול עקב הפער הקיים בין הרצוי למצוי בחיינו. כלומר, בין איפה שאנחנו רוצים להיות, לבין איפה שאנחנו כיום.
ולעיתים דווקא כשהרצון והשאיפה מאוד גבוהים, כשלאדם יש שאיפות גבוהות יותר, ככה כואב לו יותר על הפער בין הרצוי למצוי. בתהליך זה, של התקרבות לרצוי, של מימוש הרצון הגדול שלך לעבודת ה´ בשלמות, היצר הרע מרבה לבלבל אותנו ולתסכל אותנו.
העצה שאני יכולה לתת לך כנגדו היא- לשמוח על כל התקדמות, אפילו הקטנה ביותר, ויותר מכך, את צריכה לשמוח על עצם הרצון הגדול שלך לעבוד את ה´ בשלמות! היצר הרע בא להחליש אותנו, היצר הרע מזמזם לנו באוזן כל מיני אמרות כמו: "אני לא מספיק טובה", "יש מלא הלכות שאני לא מקיימת", "לעולם אני לא אצליח לקיים את הכל" וכולי..
מחשבות אלו רק מחלישות. הן מונעות אותנו מלהמשיך ולמלא את שאיפתנו האמיתית לעשות את רצון ה´, ולכן אני מציעה לך להתמקד בטוב. להתמקד ולשמוח בכל מעשה טוב, בכל מצווה, בכל מחשבה טובה, בכל תפילה.
תשמחי על המקום שאת נמצאת, תשמחי על הדרך שעברת, ועל ידי השמחה והסיפוק מהצדדים החיוביים, תקבלי כוחות. על ידי השמחה, הנפש מסוגלת לעמוד בניסיונות העתיד באופן מוצלח יותר.
הרב קוק כותב, שישנן שלוש דרכים להתמודד עם הפער הזה בין הרצוי למצוי.
אחת, להשתדל לסלק את מחשבות החולשה כגון, "אני במילא כופרת..." וכדו´.
שתיים, להתרכז בכך שהתשובה האמיתית מתחילה בשאיפה, ברצון. תשמחי בעצמך, שזהו רצונך.
שלוש, תאמיני שכל מחשבה, כל מעשה, כל ידיעה, כל דבר משפיע על הנשמה ומקרב אותך לקב"ה, ומשפיעים עליך לטוב.
כתבת "קלטתי שלא השתניתי כלל", בוודאי שהשתנית! עצם זה שאת כ"כ עסוקה ברצון שלך לעבוד את ה´, שאת נמצאת בהתמודדות כ"כ גדולה, זה שינוי גדול! זה העיקר הגדול! עצם הרצון מחולל בך את השינוי. תשמחי על כך!
הרב קוק בספרו "אורות התשובה" כותב: "אל יבהל אדם מפני המניעות שיש לו על התשובה. אפילו אם התשובה קשה לו... אל יניח בלבבו שום חלישות דעת הגורמת להקטין יקרת ערכה של התשובה." (פרק יג, ט).
מצד אחד, אל תוותרי על התביעה הפנימית, על הרצון לעבוד את ה´ בשלמות. ומצד שני, אל תישברי מול תחושות התסכול והעיכובים. לא כדאי לעסוק עיסוק מוגזם בבעיות, צריך להתרכז במחשבות מעודדות, חיוביות ולא במחשבות המחלישות.
תשמחי על הרצון, תשמחי על המעשים. ואם בעז"ה תצליחי להתמקד בטוב וממנו תשאבי כוח, אז אני מאמינה שהקב"ה יסייע לעלות בכל התחומים.
שמעתי פעם שיחה מרב שאמר שכשאדם רוצה להתקרב אל הקב"ה- יקבל על עצמו בכל פעם דבר אחד בלבד. וגם אם הוא חושב שיש לו כוחות לקבל על עצמו שלושה דברים ביחד, בכל זאת, מלכתחילה יתמקד בדבר אחד, יתמיד בו במשך כמה חודשים, ואחרי שיראה שהוא מצליח להתמיד, יקבל על עצמו עוד דבר אחד- לבד, וימשיך הלאה.
לסיכום, אני באמת חושבת שאת צריכה לשמוח בעצמך ולהעריך את עצמך על המצב בו את נמצאת, על הרצון הגדול שלך. גם אם יש נפילות, וגם אם ההתמודדויות הם לא קלות, תאמיני שה´ אוהב אותך בכל מצב. הוא רואה את ההשתדלות שלך ואת הרצון שלך ומעריך אותך.
תשמחי את בעצמך, ומתוך תחושות השמחה, תזכי בע"ה להתקדם ולעלות מעלה מעלה בעבודת ה´ ובקיום מצוותיו.
אם תרצי לכתוב לי שוב ולספר עוד, לשאול וכו´ – בשמחה.
בהצלחה,
אודליה