שאל את הרב

נזם - לא כזה נורא!!!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 02/10/05 18:50 כח באלול התשסה

שאלה

ככה...

אליכם אני יכולה לפנות בעניין הזה, כי זה לא בעיה הלכתית, ואתם יכולים לעזור.

זה בעניין הנזם.

אחרי בירור מעמיק באמת, ושאלות לרבנים וקריאת קטעים ושו"ת על זה, יוצא שיש בעיה אחת עם הנזם- בגלל שזה לא דבר שמקובל בחברה,אז יש בזה מן הלמשוך תשומת לב, ולכן יש עם זה בעיה צניעותית.

למה זה לא מקובל נגיד כמו חור באוזן? כי חור באוזן מתאים לכולם ונזם לא. הקטע הוא, שאני בטוחה, שכל הבנות עם האף המתאים:) למה זה לא נפוץ אצלם? בגלל ההורים, והסביבה, ואז נשאר תקוע, ורק עוד מאה שנה זה יהיה אולי פחות נורא, אסור לנו לשכוח שפעם גם חור שני היה הלם והיום לכל בת עם עגילים כמעט יש חור שני.

מה שאני רוצה בתכל'ס, זה לגרום לאנשים להבין את המשמעות של הנזם, לצאת במסע הסברה, להסביר לכל ההורים המודאגים שזה לא שייך רק לציבור ילדי הרחוב, ולגרום לזה שזה יהיה נפוץ יותר...

איך עושים את זה?!

תודה, ויומועיל,

אני.

תשובה

בס"ד
שלום רב
אני שמח שלמדת את הנושא באופן רציני, ואכן נראה שעשית עבודה טובה, בררת את הדברים וכעת את רוצה להוציא את הרצונות אל הפועל, אמנם את יודעת שלמרות שלפי ההלכה נראה שאין בכך בעיה אם באמת תצליחי לשנות את ההתייחסות לדבר, ולגרום לדבר להיות מקובל, ולכן את מנסה לשנות את התפיסה של הדבר.
אמנם צר לי לומר שלמרות זאת אני לא בעד הדבר.
אמנם מבחינה הלכתית נראה באופן פשוט, בלא ללמוד די הצורך את הנושא, שאת צודקת, אך כאשר אני בא לבחון את הדברים, אני בוחן אותם לא רק מבחינה הלכתית אלא גם בנסיון לבחון את רוח התורה, את המסר הכללי של התורה, והאם הדבר שאנו מנסים לעשות הוא מתאים עם רוח התורה, עם מה שהתורה מלמדת אותנו, באופן עקיף, בין השורות או שמא זה בגדר דבר המותר אך לא רצוי.
צריך לדעת בדרכה של התורה, שיש דברים שצריך לקרוא בין השורות, צריך לראות מה התורה רוצה, לא רק מה נכון לפי הגדרים ההלכתיים ומה לא.
אכן בעבר אנו מוצאים שהיה מקובל ללכת עם נזם, הנשים היו הולכות עם נזם באף, אמנם האם דבר זה רצוי או לא? האם זה מתאים עם רוח היהדות?
את מבינה, שכל עוד שהדבר לא מקובל, ממילא הוא אסור מבחינה הלכתית, שכן הוא גורם למשוך תשומת לב גדולה, ולכן את רוצה לנסות לשנות את המציאות הזו, להרגיל ובכך להגיע למצב של היתר.
אך האם באמת זהו הרצון של רבש"ע שאנו נחפש את הדרך כיצד להגיע אל ההיתר, האם זו הדרך שאנו ננסה לעשות את מה שאנו רוצים ולחפש כיצד להכשיר את הדבר? או שמא באמת הרצון של ה´ מאתנו הוא לנסות לחפש מהו הרצון שלו, מה הוא מנסה ללמד אותנו, ולנסות ללכת בהדרכה שלו דרך חכמים, ולנסות לבחון האם באמת טוב הדבר ללכת עם נזם או לא?
האמת היא, שאנו יודעים שהדרך הטובה היא שהאשה תהיה מקושטת לפני בעלה, שהיא תמצא חן בעיני בעלה, ואילו התייפות של האשה לפני האחרים היא דבר לא טוב. אמנם הוא לא אסור, כל עוד שהיא לא עושה את הדבר במחשבה לא טובה או בדרך אסורה, אך בכל זאת אנו מבינים שלא זו רוח התורה.
כאשר היופי של האשה משרת דברים טובים, לקשר את האשה אל בעלה, הוא רצוי וחשוב, אך כאשר הוא בא לדברים אחרים צריך הוא זהירות רבה, בחינה בשבע עיניים, לבחון ולחשוב היטב האם נלך בדרך זו או לא. דרכה של האשה לפי הדרכת התורה היא "כל כבודה בת מלך פנימה" כל הכבודה, האוצרות שניתנו לה על ידי הקב"ה צריכים לשמש אותה לבנית הבית שלה, לבנית המשפחה שלה באופן הטוב ביותר, לא לחשוף את האוצרות שנתן לה הקב"ה לעין אחרים, אמנם אין בכך איסור לצאת מהבית, אין בכך הגבלה כיצד האשה צריכה להתנהג אך יש בכך בהחלט הדרכה מהי ההשקפה של התורה, מה צריך להיות בראש של החינוך שלנו. מה אנו צריכים לבנות, ועל מה אנו צריכים להשקיע את הכוחות ואת הכשרונות שלנו.
אכן יש דברים שאנו לא נבוא להגביל אותם, כאשר הם לא אסורים לפי ההלכה. כאשר אדם רוצה לעשות מעשה, והמעשה בפני עצמו איננו אסור, אנו לא נאסור עליו, שאנו לא רוצים להגביל אותו ממימוש הרצונות שלו, אך כאשר יבוא האדם ויבקש לפתח את הדבר, לדגול ולעשות מהדבר אידאל, אנו ננסה להסביר שאנו לא תומכים בדבר, אנו לא רוצים אותו שכן הוא באמת לא רצוי בעינינו.
כך גם בנושא הזה שאת מעלה.
לדעתי, נזם באף והדחיפה שלו, הוא דבר שאיננו מתאים לרוח התורה, איננו הולך בדרך הטובה, ולא רצוי לפתח אותו ולהפוך אותו להיתר, במיוחד שכעת הוא עדיין אסור, שהוא עדיין לא מקובל, ועדיין הוא מושך תשומת לב רבה ביותר, ולגרום לדבר זה להיות היתר, איננו מוצא שום סיבה, וגם אינני רואה שזה מה שה´ רוצה מאתנו.
אנו צריכים לכוון את הכוחות שלנו לדרך אחרת, לדרך של נסיון לבחון כיצד אנו מתקרבים אל רבש"ע כיצד אנו נהיים יותר טובים, ועל ידי נזם באף שנהפוך אותו להיתר, לא נהיה יותר טובים, ולכן אינני רוצה ואינני מסכים להיות שותף בכך, אלא צר לי אך אנו אשאר בדרכי, אני אשאר במחשבות שלי ובהרגשות שלי, ובנסיון שלי להחדיר את מה שאני חושב שצריך לחנך אליו, לפתח אותו, ובכך לנסות להתקרב ולקרב יחד איתי אל ה´ באמת ובתמים.

אני יודע שמה שאני כותב איננו דבר הלכתי, אני יודע שהלב שלך איננו הולך כעת בדרך זו, אך אזכיר לך, שלא פנית אל רב אלא אל חברים מקשיבים, וחברים לפעמים גם אומרים דברים שהם לא כל כך, נעימים, דברים דוקא מתוך החברות מנסים לכוון את החבר לדרך שהיא יותר מתאימה לדעתו, ואני כחבר מבין אותך אך מנסה לומר לך, שאינני אוהב את הדבר, ואנא אל תנסי להכניס את הדברים האלו אל המחנה שלנו, אלא היי מאלו שמחפשים כיצד להתקדם בצניעות, מאלו שאני גאה בהן שהן מנסות כל הזמן להתחזק ולהתקדם ולא מאלו שמחפשות את ההיתר של הרצונות שלהן שאין מקורן בקודש.
אברך אותך בהצלחה, ושוב אינך חייבת לקבל את דעתי, אך זו דעתי ולא אמנע אותה גם אם היא לא נעימה כל כך.
בברכה
יצחק.

כתבות נוספות