שאלה
ב"ה
שלום לכבוד הרב.
שלחתי את השאלה הזו בצום גדליה, וטרם קבלתי תשובה. הדבר דחוף לי לפני יום כיפור, אז אני שולחת שוב.
לפני חודש-חודשיים היתה ברדיו התרמה מטעם ארגון חסד לטובת ילד חולה. הסיפור נגע ללבי ואמרתי בלבי לתורם 1000 ש"ח מחוץ לתרומות הקבועות של החודש (מעשרות).
עברה תקופה ולא תרמתי, ואז היתה ברדיו התרמה נוספת של אותו ארגון, הפעם לאשה אלמנה. כיון שלא תרמתי את הסכום שהתכוונתי, ולא ידעתי אם הילד עוד זקוק, החלטתי לתת את 1000 השקלים לאשה האלמנה.
בדיוק אחר כך שמעתי שבעניני צדקה, החלטה שבלב היא כעין נדר וצריך לקיימה.
שאלתי: האם אני חייבת לתת 1000 - הסכום שהתכוונתי לתת, או 2000 - הסכום שמתקבל משתי ההחלטות בנפרד. ואם אני מחויבת לתת רק 1000 למי עלי להקדישו - לילד, לאלמנה, חצי חצי?
אני רוצה רק לציין שאני מחזיקה את עצמי כבר זמן רב בגדר של "בלי נדר" בעניני צדקה. כלומר, החלטתי מראש שכל מחשבת צדקה שעוברת לי בראש (למי וכמה) אינה בגדר של נדר אלא מחשבה בעלמא, וכשאני מגיעה בסוף החודש לחלוקת המעשרות, אינני מחויבת לשום מחשבה קודמת. עשיתי זאת בעקבות כמה פעמים שחשבתי לתרום לגוף מסוים ובסוף העדפתי להעביר את הסכום (או חלק ממנו) לגוף אחר.
ההבדל הוא ששם מדובר רק במען הצדקה - לאן יועברו כספי המעשרות, ואילו במקרה הזה מדובר על סכום מיוחד ויוצא דופן שהתכוונתי לתת.
תודה רבה וגמר חתימה טובה.
תשובה
שלום
כיוון שקיבלת עלייך בלי נדר באופן כללי, הרי שאפשר להקל לך אם שינית את מטרת הצדקה, אחרת את מחוייבת לחפשאת האובייקט הראשון שחפצת לתרום לו ולהעניק לו את הצדקה.
חתימה טובה