לשנוא את הגויים?

שלום רב
שאלה טובה את שואלת, שאלה שבהחלט דורשת בירור ולימוד, ולכן אני מבקש שלא תסתפקי בתשובה שאכתוב אלא השתדלי שיהיו הדברים פתיחה ללימוד של כל הנושא, ומתוך הלימוד תזכי לעשות נחת לה´ ואף להפנים את המסרים הגדולים שמלמדת אותנו התורה ושהעבירו לנו גדולי ישראל.
כפי שאת מבינה, יש כמה חלקים בתוך השאלה שלך, שכל חלק הוא עומד בפני עצמו, ודורש התייחסות רצינית, ולפי הבנתי החלקים הם: א. יחס לגוים ב. הבדל ביחס אל גויים שונים. ואתחיל לפי הסדר בעז"ה.
א. היחס אל הגויים – בתורה שבכתב אנו מוצאים שהיחס עם הגויים שאינם פוגעים בנו אמור להיות טוב, להשתדל בטובתם, להשתדל לעזור להם במה שאנו יכולים. כך אנו לומדים מאברהם אבינו שמסר את נפשו בתפילתו על אנשי סדום, ואף נקרא אברהם – אב המון גויים. גם במשך הדורות, השתדלו ההולכים בעקבות אברהם אבינו להמשיך ולהשתדל למען כל העולם כולו. עם הגרים שאתנו, מצוה אותנו לאהוב ולהשתדל לעזור להם, ומזכירה לנו התורה כי גירים היינו בארץ מצרים.
אף בחז"ל אנו מוצאים שה´ אוהב את כל הברואים וחפץ בטובתם, שבקשו מלאכי השרת לומר שירה ואמר להם הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!
דבר זה אפשר למצוא מקורות רבים, ואין רצוני להאריך בכך, אך בודאי שגם בדור הזה הדברים נכונים, ואין חלוקה בין הדור שלנו לבין הדורות הקודמים. הרב קוק זצ"ל כתב במקומות רבים על החשיבות של אהבת כל הברואים, לזכור שהם ברואים של הקב"ה, ולהשתדל בטובתם.
אכן, חשוב להבדיל בין האהבה לגויים, לבין האהבה לישראל, שאהבת ישראל היא משהו אחר לגמרי. ישנה מצוה בתורה "ואהבת לריעך כמוך" ואמר על כך רבי עקיבא שזה כלל גדול בתורה, ושם בודאי שמדובר על אהבת ישראל ולא על אהבת הגויים. בישראל זו מצוה חשובה ויסוד חשוב בקישור של האדם עם עם ישראל ועם אחיו, ואהבה זו היא במדרגה אחרת של חשיבות, ואף צריכה להיות במדרגה אחרת לגמרי. אצל הגויים, בפשטות אין זו מצוה לאהוב את הגוי, אך זו הדרכה של התורה, זו הדרכה מוסרית, והדרכה מידותית, אך לא חיוב הלכתי, ואילו אצל ישראל זו מצוה בסיסית שלמרות שהיא צריכה להיות מופנמת אצל האדם, שהאדם יאהב את חבירו גם בלא המצוה, אך המצוה מרוממת את הענין לדרגה אחרת לגמרי, לדרגה שיש לה גם משמעות הלכתית וגם משמעות אמונית לאדם ולישראל בכלל.
חשוב לאהוב את הגויים, אך יותר חשוב לאהוב את ישראל. חשוב לאהוב את כל הבריאות, אך צריך תמיד לזכור שיש מדרגות של חשיבות, יש מדרגות לאהבה, כמו שאדם אמור לאהוב את כל אחד מישראל, אך ברור שאדם צריך לאהוב את אשתו, יותר מאשר הוא אוהב אדם אחר מישראל, כך גם ברור שלמרות שהאדם אוהב את כל העולם, שאת כל העולם ברא הקב"ה אך אין כל אפשרות להשוות בין האהבה שלו לעולם כולו, לבין האהבה שלו לארץ ישראל.
ב. גויים שונאי ישראל ואלו שרוצים לפגוע בישראל – כאן לא רק שאין אהבה אלא צריך להיות שנאה, כמו שמלמד אותנו דוד המלך "כי משאיך ה´ אשנא" שמי ששונא את ישראל הוא שונא של ה´, ולכן ה´ שונא אותו, ואנו צריכים לשנוא אותו. מקומות רבים בתנ"ך אנו רואים את הדברים באופן ברור ביותר, כגון, "ואת עשיו שנאתי", "תכלית שנאה שנאתים היו לי לאויבים" וכן עוד פסוקים רבים. וכן בחז"ל מוצאים אנו מקורות רבים, אך דומני שאין כל צורך להרחיב במקורות, שכן הדבר אמור להיות פשוט, שאת מי שרוצה לפגוע בגילוי ה´ בעולם, חייבים לשנוא.
אכן, בכתבי הרב קוק זצ"ל אנו מוצאים במקומות שונים שהיחס אל הרשעים הוא מורכב, שצריך לשנוא את הרע שברשעים ולהבדיל בין הרע שברשע לבין הרשע עצמו, אך דבר זה בפשטות שייך לבחון אותו אצל ישראל ולא אצל גויים, שאצל ישראל צריך לבחון מתי הוא הגיע לגדר שכל מהותו היא רשעה, לבין אם יש בו רק רע מעורב בו, והואיל ולא על כך השאלה, אינני רואה צורך להיכנס אל הפרטים בנושא.
חשוב ביותר לדעת, שהתחושה הטבעית של אדם בריא בנפשו, אמורה להיות שנאה של הגויים שרוצים לפגוע בנו, ולכן לא צריך לחפש על כך מקורות והסברים, שזה הדבר שהמוסר הטבעי ברור בו. ולפעמים אם האדם מנסה להגיע לכל מיני חילוקים במדרגות, הוא מסתבך עם עצמו ומאבד את הרגש הטבעי החשוב כל כך. לכן חשוב ביותר להפנים את השנאה לרשעים, לגויים שרוצים לפגוע בישראל, ושלא יהיה בכך כל ספק לאדם.
אני מקוה שהדברים ברורים, ושהצלחתי לספק את הצורך הבסיסי, קודם הלימוד שצריך להיות בנושא, ואם בכל זאת יש צורך אשמח להמשיך ולעזור, ואף לצרף מקורות, בכתובת שלי.
בברכת כל טוב
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il