כשאמא בחופשה, אחות גדולה מותשת וחודש אלול נפגשים

אכן מדובר בסוג הרגעים שאת פשוט לא מצליחה לעכל איך אמא שלך עושה את מה שהיא עושה בשוטף ועוד נשארת שפויה ואפילו מחייכת...
אז רק לפני העצות והכל, באמת שאי אפשר לקרוא ת´שאלה שלך ולא להתפעל.
ומצידנו, תרגישי חופשי לטפוח לעצמך בשמנו על הכתף ו..גם על השניה!
עכשיו בואי נחשוב ביחד מה את יכולה לעשות בשביל שתישארי בחתיכה אחת גם בעוד כמה ימים שנשארו לשבוע הזה.
נגיד, מה את אומרת על להעביר חלק מהאחריות שיושבת לך על הכתפיים אל שאר האחים?
כמובן כל אחד ברמתו הוא, אבל בגדול שכולם ירגישו שהם חלק מהפרגון לאמא ולחופשה.
ברמת הפרקטיקה את יכולה לארגן שיחת אחים כייפית ולהפוך את השבוע הזה לפרוייקט של כולכם ביחד.
כשהנקודת התחלה אמצע וסוף זה שכ-ו-ל-ם אחראים שאמאל´ה תהנה ולא תילחץ מהמלחמת עולם השלישית שעומדת לפרוץ (או שכבר פרצה..) אצלה בבית,
ושכל אחד מהאחים ולא משנה בן כמה הוא עושה מה שהוא יכול ומסוגל בשביל שזה גם יקרה (לא המלחמת עולם, שאמא תהיה רגועה ותהנה;)..).
אל תפילי עליהם את הקושי שלך אלא פשוט תהפכי את כולכם לשותפים בסיפור בהמשכים הזה.
חוצמזה, סתם לידע כללי, לילדים יש חיישנים מפותחים ברמות שאפילו האמריקאים עוד לא התחילו לחשוב להמציא, והם אשכרה מסוגלים לזהות ממרחק של קילומטרים שאתה לחוץ ומת שהם כבר יעופו לך מהעיניים...
ומפליא באמת שבדיוק ברגעים האלה הם יעשו הכל חוץ מלעזוב אותך במנוחה.
לכן, אולי תנסי לחשוב איך לתת להם את הצומי בדרך חיובית בלי שהם יצטרכו לדרוש אותו בכוח, על דרך השלילה מה שנקרא.
עד כמה שזה קשה (וזה קשה...) תשתדלי לשמור על נינוחות ותתפלאי לראות איך מה שאת משדרת חוזר אלייך פי אלף.
והאמת שכולי קנאה בספיישל א-לול שיש לך.
על ההזדמנות לבוא לריבונו של עולם עם קבלות חתומות של שליטה עצמית ואורך רוח למרות כל השיגועי שכל שאת חוטפת.
לבוא ולומר לו – ´נכון שלפעמים מגיע לנו עונש, אבל נו, לא באמת אנחנו אשמים בהכל...´
ולהיות בטוחה שגם יש לך כיסוי מלא לתפיסה שאת מציגה.
כן, בדיוק מה שחז"ל כבר אמרו בגרסה קצת הרבה יותר מנוסחת ודוסית ´במידה שאדם מודד - מודדין לו´.

שבת שלום
חברים מקשיבים