שאלה
שלום,
בשנה האחרונה חטאתי בעבירה החמורה של שפיכת זרע לבטלה. עשיתי עבירה זו כמה עשרות פעמים.
לאחרונה החלטתי לתפוס את עצמי בידיים ולהפסיק עם זה לחלוטין. קראתי על עבירה זו קצת יותר וראיתי שכתוב שלא ניתן לחזור בתשובה לאחר חטא זה. רציתי לדעת אם ניתן לחזור בתשובה ואם כן מה בדיוק לעשות כדי שאני ידע שקיבלתי מחילה גמורה. תודה רבה,
שבוע טוב.
תשובה
שלום וברכה!
ראשית, אשריך על החלטתך להפסיק עם החטא החמור זה ולהתחזק, המשך כך ותתחזק.
לעצם השאלה. נכון הדבר שבחלק מספרי הפוסקים נכתב שאין תשובה ממעשה הנורא הזה (דברים אלה מבוססים על דברי ספר הזוהר בענין זה). ברם אם נעיין בסוגיא עצמה במסכת נידה הדנה בדין הוצאת זרע לבטלה נראה שלא מדובר בעון הכי חמור שיש (בודאי מדובר בעוון חמור, אך לא בהחמור ביותר). בסוגיא שם מבואר שמיש מוציא זרע לבטלה הוא כאילו שופך דמים. כלומר מדובר ברמה פחותה משפיכות דמים, אע"פ שיש דמיון. והרי יש חזרה בתשובה גם משלושת העוונות הכי חמורים גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, אז כל שכן שיש תקנה לעון שחומרתו פחותה משלושת העברות הכי חמורות. בנוסף לכך אמרו חז"ל אין דבר העומד בפני התשובה, כלומר אין שום עון שלא ניתן לחזור ממנו ולהתכפר. מעולם לא ננעלה הדלת בפני השבים! גם ר' יהודה החסיד התקיף את מי שאמר, שלא ניתן לחזור מעון של הוצאת זרע לבטלה, מכיוון שהם סוגרים דלת בפני השבים ומרחיקים אנשים מאביהם שבשמים. כלומר ר' יהודה החסיד סבור שניתן לחזור בתשובה מעוון מחמור זה.
אז נשאלת השאלה למה חלק מהפוסקים כתבו שאין חזרה מעון זה? נלע"ד, שהם רצו להפחיד אנשים כדי שיפרשו כמה שיותר מעון זה ולא יחטאו בו אפילו בטעות מתוך פחד שלא תהיה להם דרך חזרה.
ממה שכבר ראינו מתבקשת המסקנה שניתן לחזור בתשובה גם אחרי עון של הוצאת זרע לבטלה. אז איך עושים זאת? הרמב"ם בהל' תשובה פירט מה הן דרכי התשובה – קודם כל צריך להתחרט בלב שלם על הנעשה ולהצטער על הנעשה, להתוודות בפני הקב"ה על החטא ולפרטו ולקבל בלב שלם ובכנות לא לעבור על העברה זו שוב בעתיד ואם אדם יצליח לעמוד בהחלטתו זוהי תשובה מעולה.
אמנם יכולות להיות לך עוד נפילות, כי קשה להשחרר מההרגל הרע הזה, אך אין זה אומר שהכל אבוד, אלא יש להמשיך ולהלחם ביצר עד הנצחון המלא למרות הנפלות בדרך.
אם תעשה כל מה שכתבתי בדרך לתשובה, הרמב"ם ערב לנו שתעשה תשובה מעולה והקב"ה יסלח על המעשה הנורא שעשית כי הוא רחום וחנון וסולח עוונותיהם של החוזרים אליו באמת.
בברכה,
חיים דב בריסק