היחס לאדמו''רי חב''ד

לשואל היקר שלום,

ראשית, יש להדגיש את העובדה שכשאנו מדברים על אדמור"י חב"ד אנו מדברים על גדולי ישראל קדושי עליון שכל שנייה ושנייה בחייהם עברה עליהם בדבקות אלוקית עליונה והלוואי ונזכה להסתופף בצל צילם ולהתחמם מזיו אורם של גדולים אלו.
בנוגע לשאלתך בדבריך אמרת שני דברים מרכזיים, שהשכינה מדברת מתוך גרונם של כל אדמו"רי חב"ד וכן שבשיחותיו של הרבי האחרון מחב"ד מבואר שהוא המלך המשיח.
בנוגע לאמירה הראשונה, התשובה היא שאין לכך שום נפקא מינא הלכתית. בתלמוד במסכת בבא מציעא נט: מסופר על ויכוח הלכתי בין רבי אליעזר לחכמים , בויכוח הזה יצא בת קול מהשמיים שההלכה היא כרבי אליעזר אך חכמים לא קיבלו את הבת קול כמכריעה הלכתית בין הדיעות. וזאת מכיוון שהתורה אמרה ש"לא בשמיים היא", כלומר בויכוחים הלכתיים אין מקום לנבואה ולרוח הקודש אלא לטיעונים הלכתיים שמבוססים על ההיגיון ההלכתי בלבד. בויכוח הלכתי אפשר להביא ראיות הלכתיות שונות, הטענה כך נאמר לי נבנבואה איננה אחת מאותן ראיות. להרחבת הדברים אני ממליץ לך ללמוד את דברי הרמב"ם בהלכות יסודי פרקים ז´-י´ ובנוסף לכך אני מעתיק לך את דברי הרמב"ם בפרק ט´ הלכה ב´:

" אם יעמוד איש, בין מישראל בין מן האומות, ויעשה אות ומופת ויאמר שה´ שלחו להוסיף מצוה, או לגרוע מצוה, או לפרש במצוה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה, או שאמר שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצוות לפי זמן היו - הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה* ומיתתו בחנק, על שהזיד לדבר בשם ה´ אשר לא ציווהו "

הרמב"ם אם כן, אומר שאם יבוא אדם לפרש פירוש בתורת משה (כלומר לטעון שהלכה מסויימת צריכה להפסק בצורה מסויימת) הוא נביא שקר ומיתתו בחנק.
ויכוח דומה אגב פרץ גם סביב חיבור מיוחד שנקרא שו"ת מן השמיים, בשו"ת זה נמצאים תשובות שנענו למחבר השו"ת מהשמיים. להלכה נפסק (הרב עובדיה בתשובותיו מאריך בכך במספר מקומות) שהעובדה שהשו"ת הוא מן השמיים איננה בעלת משמעות הלכתית. וכך גם בעניין שלנו העובדה שהשכינה דיברה מתוך גרונם של אדמו"רי חב"ד לא מעלה ולא מורידה מבחינה הלכתית, מה עוד שלא מצינו בדבריהם שום דרישה שכזאת (במובן הלכתי), וסביר להניח שאם באמת הם היו חושבים שכל עולם התורה צריך להשמע לקול דבריהם מכיוון שהשכינה מדברת מתוך גרונם, הם היו אומרים זאת.
לסיכום חלק זה אומר שכבודם של אדמו"רי חב"ד במקומם מונח אך אין להם שום עליונות הלכתית כתוצאה מרמה נבואית מסויימת שאתה טוען שיוחסה להם.
בנוגע לאמירה שבשיחותיו של הרבי מבואר שהוא מלך המשיח (אני כרגע לא מתמודד עם השאלה האם הרבי באמת מזכיר זאת בשיחותיו, רק אומר שלא כולם מסכימים עם האמירה שאמרת) . לאחר מותו של הרבי נחלקה חסידות חב"ד לשניים, כאלו המאמינים בהיותו משיח גם לאחר מותו וכאלה שדוחים דיעה זו מכל וכל. אין אף פלג בעם היהודי שהצטרף לאותם אנשים שאמרו שהרבי הוא משיח גם לאחר מותו, מה עוד שהחלק הארי של תלמידי החכמים בחסידות חב"ד עצמה לא שותף לדיעה זו.
נראה לי שסוגיה זו פשוטה למדי והיא מבוארת בצורה ברורה בדברי הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה א´:

"המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה

ובהמשך דבריו בצורה מפורשת יותר:

ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה´--הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי

מלך המשיח כשמו כן הוא, הוא מלך שימלוך על כל עם ישראל בארץ ישראל ילחם את מלחמות ה´ יקים את בית המקדש יקבץ את גלויות ישראל (אני לא אכנס כאן לשאלה האם זו צריכה להיות אישיות אחת או שמא גם מספר דמויות יכולות לעשות תהליך זה) וכו´. והיות והרבי האחרון מחב"ד מלך על עם ישראל ולא נלחם את מלחמות ישראל נראה בבירור שהוא לא עונה להגדרה של משיח, ולכן לטענות בדבר היותו משיח אין שום בסיס וכך גם סובר רוב כמותו ואיכותו של העולם היהודי.

כמובן שאין בדברים שום פגיעה בכבודם העצום וביחס המרומם בו אנו צריכים לנהוג כשאנו מדברים על גדולים שכאלה, אלא רק העמדת היחס על דיוקו על מנת שלא נפריז על המידה.
בהצלחה ויישר כח,
עמיחי
nuritbi@biu.013.net.il