שאלה
אנחנו מאמינים שכל שניה יכול לבוא המשיח והשאלה שלי-עד כמה צריך להתכונן?
לדוגמא-יום לפני אחד הצומות של החורבן שתיתי הרבה ואכלתי והתכוננתי לצום ופתאם תפסתי את עצמי וקלטתי שאני בעצם לא מאמינה שהוא יגיע לא היום ולא מחר.
מצד שני-לא להתכונן-יש מצב שמחר יש צום.
זה לא רק בצומות-זה בכל דבר-איך אני מתכננת משהו למחר בזמן שאני מאמינה שהשניה משיח בא <ואני מאמינה בזה..> זה סתירה עצמית!!
תודה רבה רבה!!
אפרת
תשובה
בס"ד מאמינה יקרה! כיף לשמוע ולהווכח כיצד בני ישראל הם אכן "מאמינים בני מאמינים", והלוואי וכולנו נזכה להאמין בצורה חזקה כ"כ לבואו של משיח צדקנו! חזקי ואמצי! לעצם שאלתך יש לומר [שהדברים אינם סותרים], נדגים זאת במשל: אנחנו מאמינים שהקב"ה שולח רפואה, או ח"ו חולי, ואעפי"כ אנחנו נרשמים לקופ"ח ומקבלים טיפול. וכן לגבי עבודה: אנו מאמינים שהקב"ה שולח את הפרנסה ואעפי"כ אנחנו עובדים, ועושים השתדלות. כי זה העולם שלנו, עולם המעשה, העולם הלא-אידיאלי. מכאן, שאעפ"י שאנו מאמינים שהמשיח יבוא אנחנו צריכים להתכונן לצום,[כי כך ציוותה התורה], התורה מכינה "פתרונות" לכל המצבים, ואף משה רבנו אומר לעם ישראל "וישמן ישורון ויבעט"- עוד לפני שחטאו! ונותן פתרונות ועצות כיצד לא לחטוא. דמייני לעמך שמרוב אמונתך החזקה [לא] תתכונני לט´ באב, או ליוה"כ ובאמצע הצום- תישברי, האם זה [כן] יקרב את המשיח?? אמנם, אנו סמוכים ובטוחים שיבוא הגואל וכו´ אך כל עוד זה לא קורה אנחנו לא פטורים מהשתדלות ומקיום ציווי התורה. בברכת גמר חתימה טובה!
קובי- צוות ישיבת מעלות