שאל את הרב

התנגדות ההורים לקשר חברתי קרוב – איך מתמודדים?

חברים מקשיבים 13/05/22 16:01 יב באייר התשפב

שאלה

שלום רב. השנה עליתי לתיכון חדש. בהתחלה היה לי מאד קשה. הרגשתי שבנות לא באמת מכירות אותי,הרגשתי כמו אבן בכיתה. בערך באזור חנוכה יצאנו לשבת משותפת כל בנות הכיתה. התחלקנו לחדרים של שלוש בכל חדר. והבת השלישית לא הגיעה כך יצא שהייתי בחדר עם בת שאני לגמרי לא מכירה. נועה (שם בדוי). לפני שהלכנו לישון התחלנו לדבר התחלנו ממש בשאלות פשוטות מכיוון שלא באמת הכרנו לפני כן. למעשה, השיחה גלשה עד הבוקר. היינו כל השבת ביחד. בקיצור- נהיינו חברות מאד טובות. לאט לאט החברות עלתה מדרגה היינו מדברות כל יום באופן קיצוני. בכל רגע פנוי הייתי עם נועה בטלפון או שנפגשנו. זה יכל להיות בבוקר- מיד שקמתי. בצהריים- בדרך חזור מהתיכון (אנחנו לא גרות באותה שכונה) היינו מדברות בטלפון. בלילה לפעמים היינו מדברות במיטה עד השעות הקטנות של הלילה. בזמנים הכי טרופים, הכי עצובים, הכי שמחים. תמיד עם נועה. ההורים שלי לא כל כך אהבו את זה בהתחלה אבל הם שמחו שמצאתי חברה. אבל בתקופה האחרונה הם פשוט אוסרים עלי להיות בקשר עם נועה. לא עזר כמה בכיתי והתחננתי והתעקשתי. הם לא מוכנים בשום אופן. אני לא מבינה למה הם חייבים להרוס לי. נכון שזה קצת מוגזם. אבל זה פשוט הורס לי את החיים. נועה עצמה ילדה מדהימה! צדיקה ומעוררת השראה. היא פשוט משפיעה עלי לטובה! אז עד שיש לי דבר טוב אחד בתיכון הזה הם פשוט לוקחים והורסים לי אותו. ושלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את ההורים שלי מעריכה מאד אותם ואת שיקול הדעת שלהם. אבל אני לא מסוגלת להקשיב להם. בתקופה האחרונה מצאתי את עצמי משקרת וממציאה דברים להוריי ולא נח לי עם זה. מצד שני לא נח לי לא להיות בקשר עם נועה. קשה לי מאד. אני מרגישה בסבך ללא מוצא.

אשמח לעזרה.

ליבי.

תשובה

שלום.

קודם כל אני מאוד שמחה שפנית אלינו וחשוב לי לומר לך שמדובר בנושא שנפוץ מאוד ומעסיק רבים וטובים, ככה שאת בחברה טובה ;). נראה שאת מתארת קשר חברתי טוב וקרוב מאוד שנוצר אחרי תקופה לא פשוטה ומאתגרת מבחינה חברתית, וכזה שאת מרגישה שמשפיע עלייך באופן חיובי. וזה מדהים ואני שמחה בשבילך! מצד שני הקירבה והאינטנסיביות שבקשר אולי מעוררת התנגדות מסוימת אצל ההורים בנוגע לקשר שלך איתה – ואני מניחה שזה באמת מוסיף קושי, יוצר איזושהי מורכבות ובאמת מרגיש כמו "סבך ללא מוצא". שזה בטח פחות מדהים.

נראה שנועה תופסת חלק מאוד גדול בחיים שלך, ואת מתארת לדוגמה את הקשר בינכן כמבוסס על שיחות יומיומיות "באופן קיצוני" כדברייך – ואני תוהה עד כמה את רואה את הקשר כאינטנסיבי או "קיצוני", אם בכלל? האם את מרגישה לפעמים שהקשר איתה בא על חשבון דברים אחרים? איך הקשר איתה משפיע על הקשרים שיש לך עם אנשים אחרים? עד כמה הנוכחות שלה משפיעה עלייך, על הדעות שלך ובכללי על החיים שלך? האם את מבינה מה עומד מאחורי ההתנגדות של ההורים?

אני מציעה לך לנסות להסתכל על "עוצמת" הקשר בינכן כממוקם על סקאלה, שבו קצה אחד מתאר קשר קלוש ומרוחק (כמו קשר עם קופאית במכולת, או עם חברה רנדומלית מהשכונה), והצד השני מתאר קשר אינטנסיבי ותלותי וכזה שלא ניתן לחיות ולתפקד בלעדיו. איפה היית ממקמת את החברות שלכן? סיכוי טוב שהתשובות לשאלות האלו יכולות להבהיר ולחדד לעצמך היבטים נוספים בחברות הזאת שלכן, כאלה שאולי ההורים, מהצד ומחוץ לקשר, רואים.

בנוסף, אני חושבת שבכל הנוגע לקשרים עם אנשים זה לא בהכרח דיכוטומי וזה לא חייב להיות שחור או לבן – או לחיות יחד לנצח או לנתק קשר ולא לראות אותה יותר לעולם. אולי בתור התחלה הייתי מציעה לנסות להפחית קצת את תדירות השיחות שלכן, או ההתכתבויות, או היציאות וכו' ולראות מה קורה ואיך את מרגישה בנוגע לזה. יכול להיות שתגלי שאת לא יכולה לחיות בלעדיה, ואז זאת הבנה משמעותית ונקודה למחשבה בנוגע לטיב הקשר ולגבי קיומה של תלות. יכול להיות שתופתעי לגלות שתדירות נמוכה יותר, כזאת שמשאירה אולי עוד מקום לעצמך או לאנשים אחרים, לא בהכרח משפיעה על הקירבה או משנה את הקשר.

בכל אופן, אני מקווה שזה יקל עלייך קצת על ההתמודדות שאת כרגע חווה, ושתביני את עצמך, את ההורים ואת החברות איתה, טוב יותר. וכמובן שאם תרצה להמשיך להתייעץ איתנו, או סתם לדבר, לשתף ולעדכן את לגמרי מוזמנת לפנות אלינו באתר חברים מקשיבים, להתקשר אלינו לכוכבית 8298, או לכתוב לנו בווטסאפ: 052-468-3927. נשמח לדבר איתך!

הרבה הצלחה!

רחלי

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר