סגור

נישואים במשבר

שלום הרב

אשתי ואני נמצאים במשבר מאוד גדול על סף גירושים. ורציתי לספר בגדול את מה שעובר עלינו. אנחנו נשואים שנה וכבר בתחילת הנישואים היו עליות וירידות וזה התחיל להידרדר לריבים קיצוניים מאוד.

קללות, זריקת חפצים וכו..

לאחר כמה חודשים הייתה שבת אחת שהיינו אצל ההורים שלי ואח שלי הגדול התעצבן על משהו ובלי שום סיבה מוצדקת דיבר לא יפה בכלל על אשתי וקילל אותה בשבת בבוקר בסלון ליד ההורים שלי ואשתי שמעה הכל מהקומה למעלה, לאחר שחזרתי מהתפילה ראיתי אותה בוכה בחדר, ירדתי למטה וכעסתי נורא על אח שלי והייתה שם אווירה נוראית.

השבת נגמרה, מאז קרו עוד המון המון ריבים מורכבים שאין מקום וזמן לתאר כאן הכל בהודעה, היו פעמים שהיא כעסה עליי על כל מיני דברים של חוסר תפקוד והתקשרה לאמא שלי לצרוח עליה כדי שתעורר אותי מה שנקרא..

כי אני מודה שלא הייתי בסדר בהרבה דברים ואני לא טלית של תכלת.

אמא שלי באותה שיחת טלפון אמרה לי שהיא צודקת וגם הסבירה לה שבצעקות והתפרצויות כאלו זה קשה מאוד לקבל וכו.. בכל אופן אשתי נפגעה גם מאמא שלי לא מעט (וכמובן שאמא שלי לא רצתה/ ניסתה לפגוע בה חלילה לעולם).

מאז אותה שבת עם אח שלי עברו 8 חודשים לערך, מיותר לציין שהוא התנצל כבר למחרת השבת הזאת ורצה גם לדבר עם אשתי בטלפון כדי להתנצל והיא לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן.

לא דיברנו איתו ועם אשתו מאז ועד היום שום מילה, לאחרונה הוא שוב שלח לאשתי הודעת התנצלות מושקעת מאוד מעומק הלב והסביר כמה חשוב לו השלום ולאחר מכן אשתי לא ענתה וחסמה אותו ואת אשתו בווצאפ ובשיחות והודעות של הטלפון.

לפני יומיים ההורים שלי הגיעו אלינו בהפתעה בלי להודיע עם דברים שהכינו (אוכל וכו..) כדי לדבר איתנו, להתפייס, לקרב ולפתוח דף חדש למען השלום.

(חשוב לי לציין שהם באו מרחוק ונסעו שעה וחצי כדי להגיע אליו).

אני במקרה נחתי צהריים ואשתי העירה אותי בכעס ואמרה לי שההורים שלי פה ושאני לא יעז להכניס אותם הביתה.!

(אני מציין שאשתי הייתה צריכה לצאת חצי שעה לאחר מכן למקווה באותו היום).

אני באותו רגע פשוט התמלאתי בבושה גדולה והלכתי לפתוח להם את הדלת ופשוט לא נתתי להם להיכנס וישבתי לבד לדבר איתם בחוץ על הספסל בבושת פנים והסברתי להם שזה לא מתאים שהם יכנסו היום למרות שכלל וכלל לא הסכמתי עם זה שהם אפילו לא יכולים להיכנס רק לכמה דקות לשירותים אחרי נסיעה ארוכה ולשתות משהו ושאשתי תגיד להם שלום.. משהו...

כלום!!! ואם הייתי מכניס אותם היא הייתה כנראה אומרת להם לעוף מהבית עם צרחות.

היא פשוט במילים אחרות גירשה אותם מהבית רק בגלל שהיא עוד פגועה מהם מהעבר ולא מוכנה לשמוע שום סליחה ושום התקרבות מצידם ושוב, הם באו כדי לקרב אותנו אליהם בחזרה.

אה ולא ציינתי שכבר לא נסענו אליהם שבת כמה חודשים ואני חווה קושי אדיר מהעניין הזה.

אני רוצה לדעת האם מדובר פה בהתנהגות שהיא הגיונית או באישה שיש לה מידות לא טובות ואם אנחנו צריכים לסיים את הקשר הזה? בכל זאת שנינו סובלים המון ולא רק אני.

אני רק מציין שהיינו בייעוץ זוגי כ 12 פגישות וזה לא הצליח.

סליחה על השאלה הארוכה זה פשוט קריטי בשבילי ברמה שאני כבר לא יכול עוד!!

תודה מראש.

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום וברכה

הסיפור הוא קשה ומאד מורכב, ובייחוד שכולם צודקים וכולם רוצים לעשות טוב, אבל זה לא מסתדר. יש כאן המון פרטים ותגובות. אבל צריך לדעת שדברים מורכבים הם צריכים המון סבלנות ואורך רוח. בודאי שאסור לשפוט אחד את השני, לכל אחד יש נגיעות, השאלה האם לאשה יש מדות טובות או לא, היא שאלה שלא יכולה להיות בדיון, מכיוון שלכל "ריקוד" צריך שניים, וכשיש מריבה זה תמיד שני בני אדם, ולכן אי אפשר לדון האם אחד יש לו מדות טובות ולשני הן רעות, לכל אחד מעלות וחסרונות וצריך לאזן ביניהם. כשלא יכולים לאזן מגיעים חלילה למאבקים וכשלונות וחלילה גרושין.

לכן צריך לראות את החסרונות והמעלות של השני/ה ולהשתדל כאחד, ולכן ראוי לנסות דרך זו, לא לעסוק האם לאיש או לאשה יש מדות טובות או רעות וכן האם ההתנהגות ראויה או לא, אלא כיצד אפשר לחיות יחד בשמחה ובאהבה.

חתימה טובה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

התשובה התקבלה מרבני מכון התורה והארץ, שאלות בנושאי מצוות התלויות בארץ
ה בתשרי התשפא
,
23 בספטמבר, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בדיקות קורונה. אילוסטרציה צילום: Yossi Zeliger/Flash90

סקר סרולוגי של משרד הבריאות: 5% מהאוכלוסייה עם נוגדנים לקורונה

קרא עוד