שאלה
בס"ד
שלום רב,
אנחנו זוג בני 32 נשואים כ-10 שנים ולנו שני בנים ובת, ומנהלים אורח חיים דתי.
בעלי רב-סרן בצבא ומשרת בת"א, [אנחנו גרים כרגע בשכירות באזור הדרום ובונים את ביתנו בישוב קהילתי-דתי באזור יד בנימין]
לאחרונה בעלי מדבר על המשך שרותו בצה"ל ועל כך שקיבל הצעה לשרת באוגדת עזה, מה שאומר שמשך שנתיים שלוש הוא אמור לחזור הביתה פעם בשבועיים.
אני נמצאת בקונפליקט, כי מצד אחד אני לא רוצה למנוע מבעלי לעשות דברים שהוא רוצה ולעצור את התנופה שלו בחיים ובקריירה, ומצד אחר, אנחנו זוג נשוי דתי עם ילדים שבונה בית ואני לא רואה את עצמי נכנסת לבית חדש "לבד" ומגדלת ילדים ומשפחה "לבד" עם בעל שיבוא לבקר מדי פעם [ואני בכלל עוד לא חושבת על השבתות שבהן אהיה נידה]
ואנחנו רוצים בע"ה ילדים נוספים, ואני לא רואה את עצמי עוברת הריון לבד ובטח ובטח לא טיפול בתינוק 3 ילדים שהגדול בהם בן 8. ולחכות לו שיסיים את התפקיד הזה, לא בא בחשבון מבחינתי, התינוקת שלנו בת שנה.
מה לעשות?
לתשובתכם אודה
חנוכה-שמח
תשובה
שלום
הבעיה שאת מעלה היא בעיה גדולה וחשובה ורק את ובעלך יכולים לתת את התשובה.
בעיית נשות אנשי הקבע היא בעיה גדולה ויש הרבה מסירות נפש של כל המשפחה ובמיוחד של האשה בשרות הצבאי של הבעל בקבע.
אבל מצד שני יש גם דברים אחרים החשובים בחיים וכמו שאת מציינת גם הקמת משפחה גדולה וגם חינוך הילדים הוא משימה חשובה וגדולה שקשה מאוד להתמודד עימה ללא בעל קרוב.
את צריכה לשבת עם עצמך לעלות את כל השאלות והבעיות ואח"כ לדבר עם בעלך על האפשרויות השונות.
מצד שני את גם צודקת בטענה שאם תמנעי מבעלך את רצונו את עלולה להרגיש רגשי אשמה .
לכן רק אתם יכולים לענות על השאלות עם הרבה מחשבה ועם בחינה מדוקדקת של היתרונות והחסרונות.