שאלה
לכבוד הרב שלום!
אני משתדלת לחיות מתוך שאיפה להתחבר לעמ"י, תורת ישראל וא"י תוך כדי השגת קרבת אלוקים.
לאחרונה, חשבתי על העניין ועלתה במוחי קושיה:
אני מרגישה שאני יותר מחוברת לה' יתברך ולתורתו ועמו מאשר לשרצו.. הדבר לא נובע מכך שאינני מחוברת לארץ אלא מכך שאני י-ו-ת-ר מחוברת לדברים האחרים. אני חושבת שזה נובע מהעובדה שקדושת א"י נובעת מקדושת ה' ועמו, לכן אני מצליחה להתחבר לזה יותר.
אשמח לקבל תשובה על דעתך בעניין וכן שמות של ספרים שלדעתך יסייעו לי להתחבר לא"י חיבור נצחי וקדוש.
תודה רבה!
תשובה
כמובן שיותר קל להבין שעם ותורה הם קדושים מאשר אדמה שההיא חומרית. זה אכן חידוש גדול מאד, שהקב"ה מחיל קדושה , כלומר בחר בארץ מסוימת ולא באחרת.
מענין שבהלכה מופיע איך מתדבקים בקדושת הארץ? ע"י אכילת פירותיה. כלומר ע"י קיום המצוות בארץ ישראל, הארץ נטענת בקדושה, וכאשר אנחנו בני אדם, עשויים מגוף גשמי, אוכלים את הפירות הללו, עוברת הקדושה אלינו, וחוזר חלילה, מקיום מצוות לארץ, ממנה לפירות, ובאכילתם - אלינו. (ולכן אם אין קיום מצוות בארץ, היא ריקה מקדושה ומקיאה אותנו, כלומר יש נתק בינה לביננו)
ישנו ספר של הרב אבינר - עם וארצו. ישנו ספר "שיבת ציון - נס לעמים". ועוד רבים.