שאלה
בס"ד
שלום וגמר חתימה טובה.
הקב"ה מנסה אותי בנסיון קשה.עפ"י הסכם בין האחים במשפחה של בעלי עלינו לארח את חמי הקשיש בביתנו כל שלושה שבועות לערך.
מדובר באלמן שחצה את גיל 90 לא תמיד הוא שבע רצון מהארוח ולעיתים מגיב בטענות שהאוכל לא לפי טעמו,המיטה אינה נוחה,האויר בעירנו אינו טוב לו ועוד ועוד...
מפאת גילו השליטה בסוגרים אינה מושלמת אצלו והוא אף יורק על הריצפה למרות שאנחנו מנסים לשכנעו בעדינות לעשות זאת לתוך מפיות.
בשבת האחרונה נשברתי מאחר ולא הספיק להגיע לשירותים לעשות את צרכיו (הגדולים).
מיותר לתאר מה התרחש בבית ועוד כמה קשה היה לשכנעו להתרחץ ולהחליף בגדים.
אני מבקשת לשאול את כבוד הרב עד כמה צריכה להיות מגעת מידה של כיבוד הןרים וזאת מכיון שאני חשה שלא אוכל לשאת יותר בעול.
תשובה
שלום
תתארי לעצמך אותך בגילו, כשמן הסתם גם לך תהינה בעיות דומות, מוזנחת בביתך כשילדייך ונכדייך אינם מסכימים לארח אותך ולשהות במחיצתך בגלל גילך על כל המשתמע מכך...
אני מאחל לך שלא תיזכי לחוויה הנוראה הזאת וכמו כן אני מאחל זאת לחמיך שהשקיע בגידולו וחינוכו של בעלך וכעת הוא קוצר את פירותיו כשאתם מארחים אותו ומכירים לו טובה על כל פועלו כשהיה חזק ושולט על סגריו.
לא זו רוח דתנו לזנוח את זקניננו כי קשה עלינו המלאכה של הדאגה לצורכיהם כי בגלל גילם כוחם כבר לא במותנם.
המשיכי ושאי ב"עול" כי אנחנו מצווים על כך, וכמו כן היינו רוצים שילדיינו וצאצאינו יעשו זאת בעתיד כשניזדקק לכך.
גמר חתימה טובה
ואני מברך את חמיך שיאריך ימים מתוך בריאות ושמחה.