סגור

חשיבה לאחר הלוויה

לילה טוב הרב, מקווה ששלומך טוב.

היום היתה הלוויתו של סבה של אשתי. הלכנו מאחריו וכמובן שהתנהלנו באופן הנכון על כל המשתמע מכך.

משפחתה רחוקה מהיהדות (היא קרובה יותר) ונשמה היה דמותו של הסבא נראה להם התאונה ("הוא היה זקן", "נו ידענו שזה יקרה") שלמה המלך אומר לנו שצריך שבית אבל ישבו פוטנציאל לאדם לקבל הבנות חשובות.

איך יכול להיות שאנשים מבוגרים לא מצליחים להבין דבר כל כך פשוט? איך יכול להיות בשבילם מוות הוא פשוט כיבוי של מערכת? חשבתי לדבר על זה אבל לא נראה לי נכון לחפש אותם, אולי הרב יוכל להדריך אותי לעניין ההתנהלות מולם בימים אלה?

ישבנו יחד בבית האבל ובאמת שאני מרגיש שאין לי יכולת לשבת יותר שם, שאלוהים יסלח לי, הם מוצצים ממני את כל האנרגיות.

תוכן התשובה:

שלום וברכה

כואב לקרוא.

במקום בו אדם חש כי מוצצים ממנו את כל האנרגיה שלו - אין הוא חייב להיות.

"שלך קודם לשל כל אדם".

ומתוך נקודת ההנחה כי אתה משוחרר מלשהות שם במובן העמוק, גם אם אתה צריך להיות שם מבחינה משפחתית - תוכל לצמוח.

ראשית, להיות שותף אתם בכאבם. בחסרונם. בין אדם לחבירו. כמו שהיו צריכים רעיו של איוב להיות עימו, על אף הפער הגדול בתפיסות העולם, ועל אף העובדה שלדידם הדברים שהוא אמר היו חרוף וגידוף כלפי מעלה.

וכך אכן מופיע בשולחן ערוך.

ומתוך כאבם - לבקש מהם לספר על הסבא, על מה שהכירו, על מה שאהב, על הדברים הטובים שעשה בחיים, על סיפורים מעוררי געגועים וכדו'.

ומתוך שנפתחו הלבבות - אפשר לדבר על משמעות החיים, על ההטבעה שאנו מבקשים לייסד בעולם, על מה שמעבר - לפי הלבבות הפתוחים.

כל טוב ויישר כוח

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול
יז בכסלו התשפא
,
03 בדצמבר, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מעבר אלנבי. ארכיון צילום: קובי גדעון, פלאש 90

מעבר אלנבי נשאר פתוח: "הפקרות, הממשלה משחקת בבריאות"

קרא עוד