שאלה
שלום!
אני התחלתי ללמוד נהיגה לפני כמעט שנה, ועדיין לא עברתי טסט (נכשלתי ב-4 טסטים!!)
ובינתיים חברות שלי שהתחילו אחריי ללמוד נהיגה עוברות לפניי טסט, ואני מתחילה להתייאש, זה כ"כ קשה לשמוע בנות שאומרות שאני התחלתי ללמוד מוקדם ובנות שהתחילו אחרי סימו לפניי...
כל פעם שמישהי עוברת טסט אני מנסה לפרגן ולחייך, אך אני מרגישה שאני לא מפרגנת בלב שלם. אני יודעת שגם הזמן שלי יבוא, אך זה מייאש. אני מנסה להגיד לעצמי שיש דברים גרועים יותר, שלי הולכים ולאחרים לו אך זה מייאש אותי..
מה לעשות? איך לא להתייאש ולפרגן לחברות באמת בלב שלם..?
תשובה
שלום לך,
אני חושבת שכמעט כל מי שקורא את השאלה שלך יכול להזדהות איתה. כמה זה מייאש הטסטים האלה.. כמה דמעות ועצבים.. שטרות שנפרדים מהם בקצב מסחרר כמעט כמו הטישויים של הדמעות. כמה קנאה ותחרות יש (ומזלנו שאנחנו לא בנים..).
וכל זה בשביל מה?? בשביל האישור הזה לנהוג. על מה לנהוג? על האוטו של ההורים כמובן. לאן לנהוג? לבית קפה הקרוב עם חברות במוצ"ש. זה יכול לגרום למריבות עם ההורים, וגם עם החברות. פתאום כולן שכחו שיש להן רגליים. ובעצם, עד עכשיו הסתדרת מצויין גם בלי זה. אז מה כל העניין?? זה באמת שווה את כל התיסכולים?
אבל, משאלתך מבינים שלא זה העניין. הבאסה מהטסטים. גם זה קשה. אלא שעיקר ההתמודדות היא איך כל זה משפיע עלי. על המידות שלי והאמונה בקב"ה ובעצמי.
אז ישר כוח על השאלה. יפה מאד שאת משכילה לצמוח מכל ניסיון. זוהי הסתכלות כל כך נכונה ויפה. אנחנו לא יודעים למה הקב"ה מחליט כל מיני החלטות. מה שאנו יודעים זה שהצורה בה אנו מתייחסים למציאות תלויה אך ורק בנו. על אף הקשיים, מכל משבר אפשר לצמוח ולהתקדם.
וזה מה שאת מנסה לברר. איך אפשר, לפרגן לחברות בלב שלם, על אף שההצלחה שלהן מדגישה לך את החיסרון שלך כרגע.
אז דבר ראשון, חשוב שתזכרי שאנחנו סה"כ בני אדם. עם חולשות רבות. וזה הכי טבעי לקנא במצב כזה.
אבל, אמנם אנו בני אדם עם חולשות, אך יחד עם זאת אנו גם בני אדם בעלי כוח מחשבה ורצון, ולכן, התחושה הזאת יכולה להופיע רק ברגע הראשון אחרי שחברה שלך שולחת לך SMS של "עברתי טסט". מיד אח"כ את מתחילה לשכנע את עצמך שאין לך באמת סיבה לקנא ושאת מתעלה מעל התחושה הנמוכה הזאת. וזה מצליח. עם אנשים שאת באמת אוהבת זה עובד נהדר.
אז איך תשכנעי את עצמך? דבר ראשון, חשוב להדגיש, שאת יודעת הכי טוב מהו השפע אותו נתן לך הקב"ה. חשוב להזכיר את זה לעצמך, להיות מודעת אליו ולהודות עליו. במיוחד ברגע בו עולה בך איזה מחשבה צרת עין. הקב"ה נתן ונותן לך בכל יום כל כך הרבה. אז הרישיון הזה שכרגע חסר לך זה מה שיעיב על כל הטוב שיש לך? זה בטח בקושי מזיז את המאזניים האלה של הטוב והרע, שנוטות לשמחתך לצד אחד. הקב"ה אוהב אותך, שומר עליך, והעובדה שעברת טסט רביעי או חמישי לא משנה את ההנחה הזה.
בנוסף לכך, חשוב להזכיר לעצמנו, בכל תחום, שמאגר הטוב של הקב"ה הוא אינסופי. הטוב של חברה שלך לא בא על חשבון הטוב שלך. לכן, את צריכה לשמוח על הארת הפנים שהקב"ה עושה עם חברותיך. זה מראה שידו פתוחה ושבטח עוד רגע, את תזכי לקבל את הטוב שלך.
באופן כללי אני חושבת, שזה טוב לחיות בחברה מצליחנית. זה מדרבן ומעודד להצליח גם. וככה מתקדמים. בכל תחום משהי אחרת מובילה את כולן, אבל בסופו של דבר כולן יוצאות נשכרות. אם אף חברה לא הייתה עוברת טסט זה היה מנחם יותר? ככה בכלל לא היה לכן איך לסוע ממקום למקום.. כמו שאומרים, צרת רבים נחמת טיפשים. נסי להפוך את הקנאה הזו לקנאת סופרים, שתדרבן אותך להצליח ולהתקדם. אני יודעת שהטסטים זו לא הדוגמא הכי טובה לקנאת סופרים, אבל באופן כללי, אני חושבת שזו גישה טובה לחיים. נסי לראות אולי זה יכול להיכנס אצלך גם לתחום הזה.
דרך נוספת לניצול החיסרון הזה זו התחזקות באמונה. וטסטים זו דווקא דוגמא טובה לאמונה טהורה. הכל משמים. איזה טסטר יהיה לך, ואם יהיה איזה אירוע מתקיל על הכביש. בניגוד לאיזה מבחן שמשהו בא בלי ללמוד את החומר, ואז הכישלון הוא באשמתו, כאן, את בטח ניגשת לטסט כשאת מוכנה, ושולטת בהכל. אבל, המעמד הזה כל כך מלחיץ, ועל כל טעות הכי קטנה הולך טסט שלם. לכן, גם אם נכשלת. זה לא באשמתך, אלא כי כך הקב"ה רצה. ובטוח יש לו סיבות טובות לרצונות שלו. לכן, מה לך לקנא ולהיות עצובה. את בעצם כלי בידו של הקב"ה, והוא זה שבסוף יסדר את העניינים. אפשר לסמוך עליו..
עוד משהו, שפחות קשור לקנאה, ויותר קשור לדרך שלך להתחבר אל הטוב האלוקי. חשבת פעם למה את בכלל רוצה רישיון? בדר"כ אין בזה כל כך הרבה עומק, אבל בטוח אפשר למצוא אותו. את רוצה אותו בשביל שתוכלי להשוויץ עם האוטו? אני מניחה שלא, אלא את צריכה את הרישיון הזה שישמש אותך ככלי בחיים שלך. כלי עימו תוכלי להיות עובדת ה' טובה יותר. כלי איתו תוכלי להרעיף טוב אלוקי. להבדיל, כמו חנה שהתפללה לקב"ה שיתן לי ילד שיהיה לשמו. לא בשבילה אלא בשבילו. כך את תחשבי על סיבות אמיתיות למה את צריכה את הרישיון הזה. זה יתן לך מוטיבציה נכונה ובריאה בטסט. כך את והקב"ה תלכו יד ביד בטסט. הצלחה שלך תהיה הצלחתו, והפוך. יש לכם מטרה משותפת. את לא לבד במערכה הזאת.
בכלל, איזה טסט עברת זה דבר כל כך שולי בחיים. שניה אחרי שאת עוברת את הטסט זה ממש לא משנה כמה זמן למדת וכמה שיעורים עשית ואיזה טסט עברת. תדעי לך גם שלהיכשל בארבעה טסטים זה לגמרי נורמלי, ושזה קורה למוצלחים שבאנשים. מצד אחד, אני מבינה לליבך וזוכרת את עצמי במצבים באלו. אבל מצד שני, כל כך כל כך לא שווה להתעצב בגלל זה. באמת. תזכרי תמיד שכסף בא כסף הולך. וגם הכסף שהקב"ה נתן לנו הוא לא באמת שלנו, אז שזה לא יטריד אותך. בעז"ה הקב"ה ישלח לך את כל מה שתצטרכי. מקווה שעד שאת קוראת את התשובה הזאת כבר יש לך רישיון ביד..
המון הצלחה,
מעיין
maayanett@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם