שאל את הרב

דוכני התפילין של חב"ד: האם זו דרכה של היהדות?

חברים מקשיבים 22/06/22 15:41 כג בסיון התשפב

שאלה

שלום,

אני מגיע מבית חילוני, אך כבר תקופה ארוכה שאני משתדל לקבל על עצמי מצוות שונות ולהשקיע בלימוד תורה. אני משתדל לשמור כשרות ושבת כמה שאני יכול בהתחשב שכל הסובבים אותי לא שומרים את אלה, ויש מצוות שונות נוספות שאני מתחזק בהן ב"ה. בדיוק השבת תכננתי להגיע לבית הכנסת, ובעז"ה להגיע בכל שבת.

אני חושב ורואה את עצמי כמאמין בדרכה של היהדות, גם אם מעט מן הדברים בראש עדיין לא פתורים. אך היום, נתקלתי במשהו שגרם לי לתהיות רבות בנוגע ליהדות, ולא נותן לי מנוח. לא מצאתי התייחסות לזה קודם בשאלות שנשאלו כאן.

היכן שאני גר, כמו בכל הארץ לפי מה שאני יודע, מוצבים דוכני תפילין של חב"ד במקומות ציבוריים שונים. כעיקרון, אני מבין את המעלה שבדבר, הם מאפשרים לאנשים שבדרך כלל לא מניחים תפילין לזכות במצווה בדרכם לאנשהו בלי יותר מדי מאמץ, ובכלל מביאים לזה שיותר אנשים יקיימו את המצווה הזו. באופן אישי, אני מניח תפילין בבית (עוד לא בהכרח בכל יום, אך משתדל לעיתים קרובות) ולא מניח תפילין בדוכן. היום במקרה, עברתי על יד דוכן כזה ואחד האנשים ששם הציע לי להניח. סירבתי והודתי לו, אך הוא המשיך להפציר בי להניח את התפילין כשאני רציתי להמשיך ללכת לדרכי. בסוף המשכתי ללכת תוך כדי שהוא אמר כבר בכעס שוב ושוב שאניח, "רק דקה".

אני יודע, אולי זה מקרה מעט קיצוני, אך זו כבר לא הפעם הראשונה שאני רואה דוכני תפילין שבהם האנשים שעומדים ומציעים להניח, ממש נטפלים לעוברי האורח, שמזכותם (לדעתי) לסרב. שאלתי את עצמי אחרי המקרה האם לשם אני רוצה להגיע?

הרי, אותם האנשים עושים את זה לכאורה בשם היהדות, ובדרך כלל אנשים נוטים לשבח את אלה שמציעים את התפילין בדוכנים. אך מה הוא באמת המקור לזה? למה הם משיקעים מזמנם בשביל שאנשים יקיימו דווקא את המצווה הזו ולמה הם צריכים לעשות את זה בדרך שכזו - להציק לעוברים שלא בהכרח היו רוצים בזה עד שיסכימו?

האם בכלל יש טעם במצווה שנעשית לא מרצון? ולמה שלא יהיו הדוכנים כמו שהם, ומי שירצה יבוא להניח בכיף?

ובכלל, הייתי שמח לשמוע את דעתכם לגבי דוכני התפילין של חב"ד, ואולי אבין משהו שאינני מבין עכשיו.

תודה רבה.

תשובה

שלום שגיא.

השאלה שלך הזכירה לי את הפסוק מישעיהו (י"א, ט'): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. למה נזכרתי? כי באמת בעולם בכלל, ובמיוחד בעם היהודי - יש המון דעות! הרבה פלגים ומפלגות, הרבה תיאוריות ותפיסות, הרבה סתירות ומלחמות. יש משהו בטבע האנושי שמחפש משמעות והגדרה עצמית, זהות ושייכות. ולפעמים הדרך הכי "קלה" להגיע לתחושות האלה, היא ע"י בידול של עצמנו - מאחרים. ולכן אולי לפעמים נוצרת תוקפנות, בגלל שכאשר הדעה שלי לא מתקבלת, אני מרגיש שאני "לא קיים". וזה כמובן לא דבר נעים לאדם עצמו ולאחרים.

בספר הכוזרי יש משפט נפלא: "כוונתך רצויה בעיני האלוה, אבל מעשיך אינם רצויים". אנחנו חווים את זה המון ביום יום. באמת, לרוב האנושות יש כוונות טובות. אבל הרבה פעמים משהו מתסבך בדרך, והתוצאות לא תמיד זהות למה שהתכוונו. אני בטוח שגם למתנדבים מחב"ד יש כוונות נהדרות. יכול להיות שבלהט הרגע, מתוך הרצון החזק לזכות את הרבים, המטרה הזאת מתפספסת. זה קורה המון גם בחינוך בכלל, בבית, בביה"ס, אפילו בצבא. כשמפקד מטיל משימות ואימונים מפרכים על החיילים, הוא מוכרח להעריך באופן מדויק את הסיבולת שלהם ואת המורל שלהם. כי אם מגיעים לנקודה של חוסר אמון ושבירה, קשה מאוד לתקן. אחד הנימוקים הוא ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה". כלומר שלהרגל שמשתרש יש לפעמים את הכוח ליצר חוויה טובה. וזה נכון. השאלה היא במידה, במינון, בסגנון. ואלה מאוד משתנים ממקום למקום ומחברה לחברה.

העובדה שמישהו עושה משהו "בשם היהדות", ממש לא מחייבת אותך להזדהות עם הדבר. יש ביהדות הרבה זרמים והמון סגנונות. היהדות היא ענקית, ויודעת להכיל הרבה שונות. היהדות שלך איננה מאוימת ע"י היהדות של חבר או מכר. הוא בשלו ואתה בשלך. לכן הביטוי "עשה לך רב". ההחלטה היא שלך, לאיזו קהילה להשתייך ובאיזה כיוון לפעול.

ועכשיו אני חוזר לפסוק שפתחנו בו: מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. הרב שמואל אליהו מביא פירוש מעניין ויפה לפסוק, מהרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. הרי מים וים - הם דבר אחד. איך אפשר לומר שהמים מכסים את הים? אין אפשרות להבחין ביניהם... התיאור הזה משקף את המציאות שאנחנו מתפללים אליה, שתגיע בימות המשיח. בימים האלה, "דעת השם" לא תהיה דבר חיצוני שאנחנו מנסים ללמוד. היא תהיה דבר טבעי ובלתי נפרד מאיתנו, ממש כפי שמים וים הם דבר אחד. ולכן ממילא לא יהיה שום צורך לשכנע ולכפות אותה על בני האדם. היא תהיה טבעית ומובנת. (אפשר למצוא ביוטיוב את הסרטון המלא: "מה פירוש "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"?")

הכמיהה למציאות הזאת יכולה להשתקף גם במעשים שלנו כיום. האם אנחנו רק כופים על עצמנו לעשות דברים, או מקדישים זמן להתחבר, להבין, להרגיש? האם אנחנו מתרכזים בהשפעה על אחרים, או משתדלים לחיות בעצמנו את מה שאנחנו מאמינים בו, ונותנים דוגמה אישית? לכל אחד יש את הבחירה שלו, ואת התוצאות שמתלוות אליה. ועצם העובדה שאתה לא רק מבקר את ההתנהלות בדוכני התפילין, אלא גם משתדל ללמד זכות ולהבין יותר לעומק את הנושא, מעידה שיש בך יכולת הקשבה, הכלה, אמפתיה ושיקול דעת. ואלה משאבים נהדרים לגדול איתם ולעשות דברים מופלאים.

בהצלחה!

אוהד

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר