אני חוששת שאחיי בדרך לחזרה בשאלה.

שלום יקרה,

קוראת את השאלה שלך וחייבת להגיד לך שאת נערה מופלאה, עם בהירות, הסתכלות לאמת בעיניים ועם עוצמות של כמה אנשים.

רוצה להגיד לך כמה דברים:

1 חשוב מאוד שלא תקחי את האחריות לבחירה של האחים שלך על עצמך. כל אחד יש מרחב בחירה משלו. הוא מגיע לעולם עם נתוני פתיחה והוא בוחר במה לרצות, לאן להשתייך, את מה לאהוב, ממה להתרחק ואיזה סוג חיים לבנות.

וזו בחירה לגמרי שלו.

הוא מקבל אותה, הוא אחראי עליה והוא משלם על התוצאות שלה.

את אחראית רק על הבחירה שלך ולא על של האחים שלך.

דבר ראשון שאת חייבת לזכור זה שאת לא לוקחת על עצמך ועל הלב שלך את האחריות של האחים שלך. זו בחירה שלהם. ואת חייבת לדעת את זה ולקבל את זה לגמרי. עם זה אנחנו מתחילות.

כי ברגע שאת לוקחת על עצמך אחריות שהיא לא שלך קורים שני דברים:

א את נחלשת בדיוק במקום שבו את צריכה להתחזק וללב שלך נכנסים פחדים ודאגות בנושאים שאת בכלל לא קובעת את התוצאות שלהם.

ב היכולת שלך להתקרב אל האחים שלך יורדת.

2 האם יכולה להיות לך השפעה על הבחירה שלהם? על החיים שלהם? כן.

איך?

מציעה לך כמה דרכים, כולן מדברות על אהבה:

1 אהבה לדרך: לא רק לבחור בדרך שלך כי היא נכונה אלא כי את מחוברת אליה ורוצה להופיע אותה בתוכך ובמשפחה שלך.

איך עושים את זה?

מקיימים מצוות מתוך שמחה. להתפלל בשמחה ולא מהר כי בא לנו כבר לגמור, לשיר זמירות בשבת בשמחה , להרגיש שהמילים נכנסות ללב והופכות להיות כמו תפילה, לכבד הורים בשמחה לא לחכות שיגמרו לדבֵּר כבר כדי שנוכל לעבור לדבר הבא, להשתדל לעשות מה שהם מבקשים.

מי שמקיים מצוות בשמחה גורם לסביבה שלו להסתכל עליו מקרוב, לרצות להכיר את הכיוון שלו מפנים. אנשים שואלים את עצמם: מה זו הדרך הזאת שגורמת לה להיות כזו מוארת ואוהבת את החיים, להיות צנועה ויפה, משוחררת ורגועה?

2 לאהוב את האחים שלך כמו שהם: לא לעודד את הדרך שלהם, אלא לקבל אותה. לא לכעוס אלא להבין, לא להצדיק אלא לכבד. ולעשות כלפי האחים שלך מעשים של התקרבות שלא סותרים את ההלכה. כמו: לחייך, לעזור בדברים שהם צריכים, להקשיב, לשמוח כשהם מגיעים לשבת הביתה ותמיד להראות להם שהם חלק מהמשפחה, שהם חשובים ויקרים לך ושהאהבה שלך אליהם לא מותנית בכלום. את לא מסכימה בכלל, זה כואב לך לגמרי, אבל את אוהבת מאוד.

בעיני, כדאי שתעשי כל מאמץ לא להכנס איתם לוויכוחים, בכל נושא שהוא. גם אם הם מתחילים ויכוח, את לא נותנת לו להמשיך. ויכוח משאיר טעם רע בלב, מעכיר את האווירה ומרחיק בין אחים.

3 להתפלל על האחים שלך. להשקיע בזה זמן כל יום. גם בתפילת שמונה עשרה וגם לפני השינה לדבר עם ה' מתוך הלב שלך, במילים פשוטות:

"אתה יודע כמה הפער הזה נורא בעיני, כמה הוא שובר לי את הלב ושאני לא יודעת כמה זמן הוא ימשך ולאן הוא יוביל אותנו. מוסרת לך את התהליך הזה. האחים שלי הם הילדים שלך, אתה בראת אותם. מבקשת שתטע בלבם אמונה גדולה בעצמם והתקרבות אליך ורצון אמתי לקיים מצוות. גם אם הם חוו ריחוק וזרות וניכור, גם אם הדרך של התורה שהוצגה לפניהם היתה מוטעית והפוכה, גם אם יש להם חברים לא טובים שמשפיעים עליהם.

תן בלבם אהבה ורצון לתקן ולחזור אליך לגמרי, בתמימות ופשיטות וטהרת הלב.

ותן לנו לאהוב אותם בינתיים, כמו שהם.

השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה"

יקרה, מקוה שקצת עזרתי,

אם לא- מוזמנת לשאול שוב,

ממני נועה, חברים מקשיבים