המעבר מרכב משפחתי עם 5 מושבים לרכב עם 7 מושבים כרוך בתוספת תקציב לא מבוטלת. עד שהתחילה מגמת המעבר לרכבי פנאי, היו המיניוואנים המבוססים על רכב משפחתי הפתרון התחבורתי הנפוץ לשינוע משפחה גדולה. מאזדה 5 וטויוטה וורסו שלטו בכיפה (תרתי משמע) לצד מיניוואנים שנמכרו בכמויות נמוכות יותר דוגמת אופל זאפירה. מגמת המעבר לרכבי פנאי לא פסחה על רכבים מרובי מושבים וכך מיצובישי אאוטלנדר הוותיק לצד סקודה קודיאק ופג'ו 5008 האופנתיים כמעט והכחידו את קטגוריית המיניוואנים וכיום ניתן לרכוש רק 4 דגמים חדשים של מיניוואנים קומפקטיים: סיטרואן ספייסטורר, רנו גראנד סניק, טויוטה פריוס פלוס ההיברידי וכמובן דאצ'יה לודג'י נשוא הכתבה.
הלודג׳י נמכר ברמת גימור אחת Laureate עם יחידת הנעה אחת – מנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר ותיבת הילוכים ידנית במחיר 109,990 ש״ח
בסיס גלגלים וממד גובה נדיבים יוצרים תא נוסעים מרווח, העיצוב החיצוני תכליתיצילום: מוטי שטרן
לשימושיות חשיבות מרובה כאשר מדובר במיניוואן וזהו בהחלט היתרון הבולט של הלודג׳י. למרות אורך כללי של רכב משפחתי – כמעט 4.5 מטר, בסיס גלגלים של 281 ס״מ וגובה של 168 ס״מ נדיבים יוצרים תא נוסעים מרווח ומפתיע לטובה המעניק מרווח נדיב ליושבים בשתי השורות הראשונות. גם המרווח בשורת המושבים השלישית מפתיע לטובה, הוא אומנם לא נדיב כמו מיניוואן בגודל מלא, אך לעומת רכבי ה- 5 + 2 מושבים המאפשרים הושבת נערים עד גיל מצוות לכל היותר – כאן ירגישו גם בנוח גם נוסעים מבוגרים צנומים. נפח תא המטען כאשר כל המושבים בשימוש עומד על 207 ליטר והוא מהנדיבים בקבוצת רכבי ה- 5 + 2 מושבים. כמובן שניתן לקפל את מושבי שורות שתיים ושלוש ולקבל נפח תא מטען מרבי של 2,617 ליטר... דלתות הצד הגדולות מאפשרות כניסה ויציאה נוחה לרב וממנו. הצבע הכחול כהה של רכב המבחן משפר את המראה.
המרווח בשתי שורות המושבים הראשונות מעולה, השורה השלישית מפתיעה לטובה וכך גם תא המטען. המחיר הזול בא לידי ביטוי באיכות תא הנוסעיםצילום: מוטי שטרן
העיצוב החיצוני תכליתי כצפוי, קו המותניים נמתח ממכסה המנוע ועד ליחידות התאורה האחוריות הגדולות ומעליו חלונות הצד הגדולים (המעניקים ראות מצוינת ומכניסים הרבה אור לתוך תא הנוסעים). בתחתית דלתות הצד פסי הגנה קצת מגושמים. הגלגלים בגודל 15 אינץ׳ נראים קטנים על הרכב והם מחופים בטאסות פלסטיק. חזית הרכב גם היא משדרת תכל׳ס עם יחידות תאורה ראשיות גדולות וביניהם גריל טרפזי שבמרכזו סמל היצרן. מאחור בולט כיתוב אותיות הדגם במרכז כמיטב האופנה העכשווית. השמשה האחורית גדולה ומאפשרת שדה ראייה טוב לאחור.
אי אפשר לאכול את העוגה ןלהשאיר אותה שלמה...על פניו נראה שהחיסרון העיקרי של הלודג'י הוא תיבת ההילוכים הידנית, אבל כדי לקבל מיניוואן במחיר של סופר-מיני נדרשות פשרות נוספות... רשימת אבזור כוללת מערכת מולטימדיה בגודל 7 אינץ' עם יכולת שיקוף לטלפון, בקרת שיוט (לא אדפטיבית) ואפילו מגשים מתקפלים בגב המושבים הקדמיים (כמו במטוס למי שעדיין זוכר מה זה...), אבל אופן הביצוע הוא קצת פחות מרשים... כמותג Low Cost מבית רנו, כל מי שנהג ברנו מלפני עשור ירגיש בבית... לוח השעונים הכתום עם מסך דיגיטליזעיר מאפשר להציג נתון אחד בלבד בספרות דיגיטליות קטנות, ההגה מתכוונן לגובה בלבד והשיא הוא כיוונון הגובה של מושב הנהג הדורדש הרמת הגוף כאשר רוצים להעלות אותו. הנדסת האנוש גם היא לא מרשימה עם מתגים המפוזרים באופן אקראי ואיכות החומרים נמוכה ומחזירה אותנו עשור אחורה במנהרת הזמן. גם מנגנוני קיפול והזזת המושבים מיושנים, גסים ודרוש מאמץ קל להפעלתם.
נושא הבטיחות איננו הצד החזק כאן, יש רק 4 כריות אוויר ומערכת MOVEON בהתקנה מקומית מזהירה את הנהג על סטייה מנתיב וקרבה מסוכנת לרכב או הולך רגל.
פריטי אבזור מפתיעים כמו מגשים בגב המושבים הקדמיים ומוליטמדיה עם קישוריות, הנדסת האנוש לא מצטיינת וכמובן מצמד ותיבת הילוכים ידניתצילום: מוטי שטרן
יחידת ההנעה המשובחת של הלודג'י נלקחה מחברת האם רנו. מנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר המספקת 116 כ"ס ו-26.5 קג"מ מומנט מרבי הזמין כבר ב- 2,000 סל"ד ותיבת 6 הילוכים ידנית. גילוי נאות, יש לי חיבה למנועי דיזל וכבר מזמן לא יצא לי לנהוג ברכב ידני. את הלודג'י קיבלתי בסניף פתח תקווה שברחוב ז'בוטינסקי בשעות אחה"צ העמוסות, נציג המכירות שמסר לי את הרכב המליץ לי לבצע סיבוב קטן להיכרות מחודשת עם הדוושה השלישית... בזכות מערכת העצור וסע גם כאשר הרכב נכבה בגלל הקלאץ' – הוא ישר מונע מחדש. המומנט החזק ותיבת ההילוכים הידנית הנעימה והנוחה לשימוש הופכים את הנהיגה בלודג'י לקלה ואפילו נעימה. תנוחת הישיבה גבוהה כמעט מסחרית והמתלים הרכים בשילוב צמיגים עם דופן גבוהה תורמים רבות לנוחות הנסיעה. החלל העצום יוצר תהודה המעצימה את רעשי הכביש ומנוע הדיזל.
צריכת הדלק הפתיע לטובה ועמדה על 16 ק"מ לליטר.
הלודג'י ממשיכו של הלוגאן עם תיבה ידנית מהווה תחרות למיניוואן משומש או רכב מסחריצילום: מוטי שטרן
הלודג'י איננו המיניוואן הראשון של המותג, קדם לו הלוגאן עם סמל חברת האם – רנו שהצליח בזכות המחיר הזול ותיבה אוטומטית. הלודג'י מתמודד מול מיניוואנים עם תיבה ידנית בלבד ומחיר אטרקטיבי הכולל פשרות באיכות ובעיקר באבזור הבטיחות. מנגד הוא מציע מרווח יוצא דופן לעומת מינוואנים ורכבי פנאי עם 7 מושבים בעיקר בשורה השלישית. קשה להמליץ עליו למי שתקציבו מאפשר רכישת רכב 7 מושבים איכותי, מאובזר, בטיחותי ולא פחות חשוב – גם אוטומטי.
הלודג'י מהווה תחרות מול רכבי 7 מקומות משומשים שבמחירו יציעו אבזור בטיחות כמעט זהה (רובם יציעו 6 כריות אוויר לעומת 4) וכמובן תיבה אוטומטית. הלודג'י מציע באותו מחיר רכב חדש עם אחריות ל-3 שנים או 100,000 ק"מ ויחידת הנעה יעילה וחסכונית. הלודג'י מהווה אלטרנטיבה שימושית וזולה מול טנדרונים דוגמת סיטרואן ברלינגו עם שווי שימוש מופחת וחלל הטענה עצום.
עוד דרך לחיסכון בהוצאות הרכב, תוצאות המירוץ ההיברידי חשמלי של טויוטה קורולה
המרויץ לחסכון של טויוטה קורולה, תוצאות הגמר...אם כבר דיברנו על חיסכון, זו הזדמנות לציין שבמירוץ ההיברידי החשמלי של טויוטה קורולה הצליח להגיע הזוכה לצריכת דלק ממוצעת של 40.7 ק"מ לליטר לאורך 70 ק"מ כאשר ב- 84% מהזמן רק המנוע החשמלי פעל. תצרוכת הדלק הממוצעת של 100 משתתפי המירוץ עמדה על 37 ק"מ לליטר ורק ברבע מהזמן פעל מנוע הבנזין. תוצאה מרשימה הרחוקה מהצריכה בחיי היומיום, אך ממחישה את היעילות של מערך הנעה היברידי בו צברה טויוטה ניסיון רב.
המירוץ ההיברידי מהווה שילוב מעניין בין טויוטה קורולה למסלול המירוציםצילום: רונן טופלברג