כל המיתוסים על חלב

לאורך השנים נקשרו לא מעט אמונות מוטעות על חלב, מוצרי חלב והשפעתם על בריאותנו, האומנם חלב גורם לליחה והאם הפסטור משנה את הערך התזונתי של החלב?

חדשות כיפה באדיבות מועצת החלב 31/12/13 14:25 כח בטבת התשעד

מה לא נאמר על חלב בעת האחרונה? הרשת גועשת בדיווחים רבים מיתוסים רבים נקשרו בחלב ומוצריו, לפיהם צריכת מוצרי חלב עלולה לגרום לבעיות עיכול או לאסטמה, למחלות כרוניות כגון סרטן, פרקינסון ושלל נזקים בריאותיים אחרים. מחקר שפורסם ביולי האחרון במגזין התזונה האמריקאי "נוטרישן טודיי" התמודד באחרונה עם מפריך רבות מהטענות כנגד חלב רבים מהם. המחקר בודק כמה מאמונות אלו ומציע דרכים לקבלת החלטות מושכלות בנוגע לצריכת חלב ומוצרי חלב.

מיתוס:אין כניסה לחלב ומוצריו

עובדה: גורמים רבים ממלאים תפקיד בהשפעת הלקטוז על מערכת העיכול ויתכן שהגבלה קיצונית של צריכת מוצרי חלב אינה נחוצה כלל. רבים מאתנו חוו את התסמינים הלא נעימים של הפרעות עיכול לאחר צריכת מוצרי חלב, אך הם יכולים לנבוע מבעיות אחרות שאינן קשורות לרגישות ללקטוז. יש לזכור, עיכול לקוי של לקטוז אינו גורם לתסמינים אצל כל הלוקים בו. כמו הן, חלק מאלה, המייחסים בטעות את בעיות העיכול שלהם לאי-סבילות ללקטוז, עשויים לסבול בכלל מבעיות אחרות ואין מניעה שיצרכו חלב.

מיתוס:בעיות לקטוז הן לכל החיים

עובדה: סבילות ללקטוז בחלב ומוצריו תלויה בסוג הבעיה ובמזון שנצרך. הסבילות של האדם ללקטוז עשויה להשתנות במשך הזמן. מחסור נפוץ באנזים הלקטאז הוא מחסור נרכש, הנובע מירידה בפעילות האנזים אצל אנשים שפעילות הלקטאז אצלם הייתה תקינה. מחסור זה נגרם לעתים קרובות ממחלה הפוגעת במעי הדק והוא בדרך כלל הפיך.

מיתוס:אבחון עצמי של בעיות לקטוז הוא קל ופשוט

עובדה: אבחון עצמי הוא לעתים קרובות שגוי ומוביל להימנעות שלא לצורך מצריכת מוצרי חלב ומרכיביהם התזונתיים. יש לפנות לייעוץ רפואי במקרה של חשד למחסור באנזים הלקטאז. בנוסף למחסור באנזים, גם נגיפים או זיהומים חיידקיים עלולים לגרום לתסמינים דומים. כאשר תסמינים אלה מיוחסים באופן שגוי לחלב, הסובלים מהם עלולים לא לקבל טיפול נכון במחלתם.

מיתוס:גם כמויות קטנות של לקטוז יגרמו נזק

עובדה: תסמינים אינם מופיעים אצל מרבית האנשים עם אי-סבילות כאשר הם צורכים כמויות קטנות של מזון המכיל לקטוז. מחקרים הראו, כי רוב האנשים המאמינים כי יש להם אי-סבילות ללקטוז מסוגלים לסבול כמויות מתונות. צריכת מזון המכיל לקטוז במרווחי זמן גדולים יותר, עם חטיפים או ארוחות, או עם סוגי מזון המאטים את התרוקנות המעיים, כמו מזון עתיר שומן או סיבים - יכולה גם היא לסייע. יוגורט וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ונסבלים ביתר קלות לעומת חלב נוזלי.

מיתוס:רגישות ללקטוז היא אלרגיה לחלב פרה

עובדה: אלרגיה אמיתית לחלב פרה אינה זהה לאי-סבילות ללקטוז. לעתים קרובות קיים בלבול בין אלרגיה לחלב פרה לבין מחסור בלקטאז, אך שני המצבים שונים, בכך שאלרגיה לחלב פרה היא אלרגיה אמיתית - תגובה של מערכת החיסון לחלבון בחלב הפרה - ובדרך כלל היא מתגלה עוד בתקופת הינקות. יש לאבחן אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב פרה אצל רופא מומחה ולא באופן עצמי.

מיתוס:הפסטור משנה את הערך התזונתי של החלב

עובדה: הפסטור אינו משנה באופן מהותי את ההרכב התזונתי של החלב. הפסטור הוא תהליך של חימום חלב גולמי המלווה בצינון מהיר לקטילת חיידקים מחוללי מחלות, שמרים ועובש. הפסטור הופך את החלב לבטוח לשתייה. חלק מהמיתוסים לגבי הפסטור עדיין קיימים. לדוגמה, שהפסטור משמיד את ויטמין C או משנה את הזמינות הביולוגית של סידן בחלב, אך מיתוסים אלה אינם נכונים.

מיתוס:חלב משק בריא יותר מחלב מפוסטר

עובדה: צריכתם של חלב משק לא-מפוסטר ומוצריו מסוכנת. תומכי החלב הגולמי מאמינים כי חלב משק שאינו מפוסטר "בריא" יותר מחלב מפוסטר וטוענים כי הוא מכיל חיידקים מועילים, אנזימים וחומצות שומן המושמדים בתהליך הפסטור וכי החיידקים "הטבעיים" המצויים בחלב טובים לעיכול. אחרים סבורים כי חלב גולמי אינו גורם לאלרגיות וכי שתיית חלב מפוסטר גורמת לאלרגיות. האמת היא, שחלב גולמי מהווה סיכון לא רק לאלה שצורכים אותו אלא גם לכל מי שחי בביתם, וזאת בשל הסיכון לזיהום צולב של סוגי מזון אחרים. כיוון שהפסטור הפך לחובה בשוק החלב, פסקה כמעט לחלוטין ההתפרצות של מחלות המיוחסות לחלב ומוצריו.

מיתוס:שתיית חלב גורמת לאסתמה ולאלרגיות אחרות

עובדה: יש הסבורים כי על חולי אסתמה להימנע מצריכת חלב כדי לא להחריף את תסמיניהם. אחרים סבורים, שצריכת חלב פרה בגיל הרך עלולה לגרום לילדים לפתח מצבים אלרגיים, כמו אסתמה. המחקר מגלה, שהחלב נחשד כגורם למספר סוגים של מצבים אלרגיים, שאחד מהם הוא אסתמה של העור. כמו כן, התגלה קשר חיובי קל בין צריכת חלב לבין אסתמה מגיל 6 עד 12 חודשים, אך הוא לא היה מובהק. אך, מצד שני, לחלב השפעה מגנה מובהקת לגבי אסתמה מגיל 24 עד 36 חודשים. קיימות ראיות טובות לכך שחלב ומוצרי חלב אינם גורמים או מחמירים תסמיני אסתמה.

מיתוס:שתיית חלב גורמת ליחה

עובדה: חלב אינו גורם לייצור ליחה, ואין כל סיבה להימנע מצריכתו במהלך הצטננות נפוצה. המחקרים המדעיים על הקשר בין חלב לבין ייצור ליחה מועטים מאוד ונמצאו מעט מאוד ראיות התומכות בקשר בין חלב לבין ייצור ליחה. אלה המאמינים בקשר בין חלב וייצור ליחה נוטים יותר להרגיש את התחושות של "יותר ליחה" לאחר צריכת חלב, אך תחושות אלו עשויות לנבוע מתערובת החלב והרוק או מתגובה מדוּמה. אין צורך להימנע מצריכת חלב ומוצרי חלב בשל החשש מייצור ליחה מוגבר.

מיתוס:חלב מפרות שקיבלו הורמון גדילה מכיל יותר הורמונים

עובדה: לא התגלו כל הבדלים ברמות הורמון הגדילה שנמצאו בחלב מבעלי חיים שטופלו בהורמון גדילה לאלה שנמצאו בחלב מכאלה שלא טופלו. אף אם היו הבדלים, מערכת העיכול האנושית מפרקת את הורמון הגדילה של בקר ומשתקת את פעילותו. מדענים גילו כי הורמון גדילה מגביר את תנובת החלב בפרות. המבקרים חששו שהתכשיר יגרום לכל דבר - משינוי בערך התזונתי של החלב ועד לסרטן בקרב שותי חלב. מאמר אירופי אחד אף קרא לאמברגו על מכירת חלב, מוצרי חלב ובשר מפרות מארצות הברית שטופלו ב"הורמונים". מחקרים לא מצאו כל ראייה לכך שהורמון גדילה של בקר אינו בטיחותי.

מה לא נאמר על חלב בעת האחרונה? הרשת גועשת בדיווחים רבים מיתוסים רבים נקשרו בחלב ומוצריו, לפיהם צריכת מוצרי חלב עלולה לגרום לבעיות עיכול או לאסטמה, למחלות כרוניות כגון סרטן, פרקינסון ושלל נזקים בריאותיים אחרים. מחקר שפורסם ביולי האחרון במגזין התזונה האמריקאי "נוטרישן טודיי" התמודד באחרונה עם מפריך רבות מהטענות כנגד חלב רבים מהם. המחקר בודק כמה מאמונות אלו ומציע דרכים לקבלת החלטות מושכלות בנוגע לצריכת חלב ומוצרי חלב.

מיתוס:אין כניסה לחלב ומוצריו

עובדה: גורמים רבים ממלאים תפקיד בהשפעת הלקטוז על מערכת העיכול ויתכן שהגבלה קיצונית של צריכת מוצרי חלב אינה נחוצה כלל. רבים מאתנו חוו את התסמינים הלא נעימים של הפרעות עיכול לאחר צריכת מוצרי חלב, אך הם יכולים לנבוע מבעיות אחרות שאינן קשורות לרגישות ללקטוז. יש לזכור, עיכול לקוי של לקטוז אינו גורם לתסמינים אצל כל הלוקים בו. כמו הן, חלק מאלה, המייחסים בטעות את בעיות העיכול שלהם לאי-סבילות ללקטוז, עשויים לסבול בכלל מבעיות אחרות ואין מניעה שיצרכו חלב.

מיתוס:בעיות לקטוז הן לכל החיים

עובדה: סבילות ללקטוז בחלב ומוצריו תלויה בסוג הבעיה ובמזון שנצרך. הסבילות של האדם ללקטוז עשויה להשתנות במשך הזמן. מחסור נפוץ באנזים הלקטאז הוא מחסור נרכש, הנובע מירידה בפעילות האנזים אצל אנשים שפעילות הלקטאז אצלם הייתה תקינה. מחסור זה נגרם לעתים קרובות ממחלה הפוגעת במעי הדק והוא בדרך כלל הפיך.

מיתוס:אבחון עצמי של בעיות לקטוז הוא קל ופשוט

עובדה: אבחון עצמי הוא לעתים קרובות שגוי ומוביל להימנעות שלא לצורך מצריכת מוצרי חלב ומרכיביהם התזונתיים. יש לפנות לייעוץ רפואי במקרה של חשד למחסור באנזים הלקטאז. בנוסף למחסור באנזים, גם נגיפים או זיהומים חיידקיים עלולים לגרום לתסמינים דומים. כאשר תסמינים אלה מיוחסים באופן שגוי לחלב, הסובלים מהם עלולים לא לקבל טיפול נכון במחלתם.

מיתוס:גם כמויות קטנות של לקטוז יגרמו נזק

עובדה: תסמינים אינם מופיעים אצל מרבית האנשים עם אי-סבילות כאשר הם צורכים כמויות קטנות של מזון המכיל לקטוז. מחקרים הראו, כי רוב האנשים המאמינים כי יש להם אי-סבילות ללקטוז מסוגלים לסבול כמויות מתונות. צריכת מזון המכיל לקטוז במרווחי זמן גדולים יותר, עם חטיפים או ארוחות, או עם סוגי מזון המאטים את התרוקנות המעיים, כמו מזון עתיר שומן או סיבים - יכולה גם היא לסייע. יוגורט וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ונסבלים ביתר קלות לעומת חלב נוזלי.

מיתוס:רגישות ללקטוז היא אלרגיה לחלב פרה

עובדה: אלרגיה אמיתית לחלב פרה אינה זהה לאי-סבילות ללקטוז. לעתים קרובות קיים בלבול בין אלרגיה לחלב פרה לבין מחסור בלקטאז, אך שני המצבים שונים, בכך שאלרגיה לחלב פרה היא אלרגיה אמיתית - תגובה של מערכת החיסון לחלבון בחלב הפרה - ובדרך כלל היא מתגלה עוד בתקופת הינקות. יש לאבחן אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב פרה אצל רופא מומחה ולא באופן עצמי.

מיתוס:הפסטור משנה את הערך התזונתי של החלב

עובדה: הפסטור אינו משנה באופן מהותי את ההרכב התזונתי של החלב. הפסטור הוא תהליך של חימום חלב גולמי המלווה בצינון מהיר לקטילת חיידקים מחוללי מחלות, שמרים ועובש. הפסטור הופך את החלב לבטוח לשתייה. חלק מהמיתוסים לגבי הפסטור עדיין קיימים. לדוגמה, שהפסטור משמיד את ויטמין C או משנה את הזמינות הביולוגית של סידן בחלב, אך מיתוסים אלה אינם נכונים.

מיתוס:חלב משק בריא יותר מחלב מפוסטר

עובדה: צריכתם של חלב משק לא-מפוסטר ומוצריו מסוכנת. תומכי החלב הגולמי מאמינים כי חלב משק שאינו מפוסטר "בריא" יותר מחלב מפוסטר וטוענים כי הוא מכיל חיידקים מועילים, אנזימים וחומצות שומן המושמדים בתהליך הפסטור וכי החיידקים "הטבעיים" המצויים בחלב טובים לעיכול. אחרים סבורים כי חלב גולמי אינו גורם לאלרגיות וכי שתיית חלב מפוסטר גורמת לאלרגיות. האמת היא, שחלב גולמי מהווה סיכון לא רק לאלה שצורכים אותו אלא גם לכל מי שחי בביתם, וזאת בשל הסיכון לזיהום צולב של סוגי מזון אחרים. כיוון שהפסטור הפך לחובה בשוק החלב, פסקה כמעט לחלוטין ההתפרצות של מחלות המיוחסות לחלב ומוצריו.

מיתוס:שתיית חלב גורמת לאסתמה ולאלרגיות אחרות

עובדה: יש הסבורים כי על חולי אסתמה להימנע מצריכת חלב כדי לא להחריף את תסמיניהם. אחרים סבורים, שצריכת חלב פרה בגיל הרך עלולה לגרום לילדים לפתח מצבים אלרגיים, כמו אסתמה. המחקר מגלה, שהחלב נחשד כגורם למספר סוגים של מצבים אלרגיים, שאחד מהם הוא אסתמה של העור. כמו כן, התגלה קשר חיובי קל בין צריכת חלב לבין אסתמה מגיל 6 עד 12 חודשים, אך הוא לא היה מובהק. אך, מצד שני, לחלב השפעה מגנה מובהקת לגבי אסתמה מגיל 24 עד 36 חודשים. קיימות ראיות טובות לכך שחלב ומוצרי חלב אינם גורמים או מחמירים תסמיני אסתמה.

מיתוס:שתיית חלב גורמת ליחה

עובדה: חלב אינו גורם לייצור ליחה, ואין כל סיבה להימנע מצריכתו במהלך הצטננות נפוצה. המחקרים המדעיים על הקשר בין חלב לבין ייצור ליחה מועטים מאוד ונמצאו מעט מאוד ראיות התומכות בקשר בין חלב לבין ייצור ליחה. אלה המאמינים בקשר בין חלב וייצור ליחה נוטים יותר להרגיש את התחושות של "יותר ליחה" לאחר צריכת חלב, אך תחושות אלו עשויות לנבוע מתערובת החלב והרוק או מתגובה מדוּמה. אין צורך להימנע מצריכת חלב ומוצרי חלב בשל החשש מייצור ליחה מוגבר.

מיתוס:חלב מפרות שקיבלו הורמון גדילה מכיל יותר הורמונים

עובדה: לא התגלו כל הבדלים ברמות הורמון הגדילה שנמצאו בחלב מבעלי חיים שטופלו בהורמון גדילה לאלה שנמצאו בחלב מכאלה שלא טופלו. אף אם היו הבדלים, מערכת העיכול האנושית מפרקת את הורמון הגדילה של בקר ומשתקת את פעילותו. מדענים גילו כי הורמון גדילה מגביר את תנובת החלב בפרות. המבקרים חששו שהתכשיר יגרום לכל דבר - משינוי בערך התזונתי של החלב ועד לסרטן בקרב שותי חלב. מאמר אירופי אחד אף קרא לאמברגו על מכירת חלב, מוצרי חלב ובשר מפרות מארצות הברית שטופלו ב"הורמונים". מחקרים לא מצאו כל ראייה לכך שהורמון גדילה של בקר אינו בטיחותי.

המחקר נערך על-ידי פייג' זייטלין, תזונאית מוסמכת במרילנד, ארה"ב, ג'ואנה דוויר, חברת סגל במרכז התזונה ע"ש פרנסיס סטרן, המרכז לחקר התזונה האנושית של משרד החקלאות של ארצות הברית באוניברסיטת טאפטס, בוסטון, מסצ'וסטס, ופרופסור גארי ר' גליסון מבית הספר למדעי ומדיניות התזונה ע"ש פרידמן בוושינגטון, ארה"ב.