יעל רוזמרין יעקבי, בעלת סטודיו לעיצוב אופנה. נשואה לבועז - חבר ילדות מהגן, הורים לארבעה ילדים מתוקים. (10,8,5,2) את הסטודיו הקימה בתקופת לימודיה לתואר בעיצוב תעשייתי בשנקר בשנת 2010. כיום הסטודיו נמצא בנופי פרת, ליד ירושלים. הפריטים נמכרים בחנויות מעצבים ברחבי הארץ ובחנות האינטרנטית של המותג.
-
עוד באותו נושא"הטעות הראשונה שלי הייתה לעצב בגדי הריון לציבור הדתי": היוצרת שמרית ברק בראיון מיוחד
30/12/21 10:41
פריט חובה שיש לך בארון?
בחורף - גולף בגזרה קלאסית עם טוויסט מעניין.
ואם זה קיץ- טישרט חרישות איכותית, שחור ולבן זה הצבעים הראשונים שאקח לעצמי.
הבגד שלעולם לא תלבשי?
מבחינת סוג הבד, לא אוהבת ניילונים ובדים סינטטיים ואטומים. מבחינת הבגד עצמו, אני יודעת שנהוג לומר- never say never אבל אני לא מאמינה שאלבש סרפן, וגם לא חצאיות עיפרון.
אני אוהבת גזרות משוחררות ומעט רחוקות מהגוף, ולא פחות חשוב, בדים נעימים וטבעיים ככל האפשר.
מה הטעות הראשונה שעשית בתחום?
בהתחלה חשבתי שאני יכולה לעשות הכל לבד הכי טוב. החל בתפירה ובגזירה, וכלה בגרפיקה ובטיפול בלקוחות. זה אמנם הצליח בהתחלה אבל אני לא הצלחתי להתקדם ככה. אבל - בכל פעם בה שחררתי ונתתי לבעלי מקצוע לעשות את מה שהם הכי טובים בו ראיתי קפיצת מדרגה משמעותית וגדולה. היכולת להבין ולהתמקד במה שאני טובה ולשחרר את השאר היא חשובה וקריטית עבור התפתחות של עסק ויש דברים שלקח לי זמן לשחרר אותם.
צילום: אור דנון
מה את אוהבת בעצמך, מראה ואופי?
אני אוהבת את האופטימיות והחיוביות, השלווה הפנימית, מאמינה ומרגישה שזה גם מקרין החוצה.
זה מאפשר לי לתפקד ולתקתק משימות גם בזמנים עמוסים ומטורפים ולראות את הטוב גם כשזה פחות זורם וקל.
איך נראה יום העבודה שלך?
וואו, זה תלוי. כרגע בבידוד עם ארבעה ילדים:(
וברצינות, אני מתחילה את היום בריצה או הליכה מוקדם בבוקר לפני שכולם מתעוררים וככה מתאפסת ומתחילה את היום באנרגיות טובות. ישנה עם מחברת ליד המיטה כדי שלא יברחו לי רעיונות אם הם באים בלילה.
במהלך היום אני בסטודיו או בנסיעות ופגישות, תלוי בתקופה. כל יום הוא שילוב בין עיצוב לניהול, לעניינים טכניים ובירוקרטיים, הרבה תכנון קדימה, שיווק וקידום ברשתות, פגישות עם המפעל, עם התדמיתנית, תיאום מול ספקים מחו"ל שמהם אני מייבאת חומרי גלם (הייצור כאן בארץ).
בתקופות של עיצוב קולקציה אני מוקפת באלפי קטלוגים של בדים צבעוניים, שרבוטים וסקיצות, קונספטים והשראות לצילומים, מתרכזת שעות וימים בפיסות בדים קטנטנות ומדמיינת אותן הופכות מחלום וקו על הדף למציאות.
צילום: אור דנון
מה הדבר הכי קשה בתחום שלא מודעים אליו?
אני חושבת שאחד הדברים הקשים זה התכנון והביצוע קדימה כל כך הרבה זמן מראש, ותמיד בזמנים הפוכים ומנוגדים מההווה. בחורף כשקפוא כבר מייצרים ונושמים את הקיץ, בפסח חושבים על ראש השנה ובשיא החום של יולי אוגוסט אני כבר מזמינה את הבדים לסריגים המחממים של החורף. אבל בפועל, כלפי חוץ משווקים ומדברים על ההווה ועל מה שקורה וקיים עכשיו באתר ובסטודיו.
סוג של עולם מקביל, אחד (או יותר) תמיד מאחורי הקלעים והשני בפרונט.
איך בחרת את שם המותג?
בתיכון בו למדתי היו 4 יעליות, מתוכן 3 למדו איתי במגמת אומנות. תמיד אמרו לי שצריך לחתום על הציורים והיצירות, והיות ולא יכולתי לכתוב רק יעל, הוספתי את שם המשפחה. כשהקמתי את העסק בחרתי להישאר פשוט מי שאני. רוזמרין זה שם נעוריי (כשהתחתנתי השארתי את השם והוספתי, יעקבי). בעבר נתנו את שמות המשפחה לפי המקצוע וסבא רבא שלי היה רוקח, רוזמרין הוא צמח מרפא ומכאן השם. סבא שלי ניצול שואה ששרד ועלה לארץ עם חלק ממשפחתו, וכשהיה בחיים היה גאה שזה השם שבחרתי לעסק שלי. השם נשמר וממשיך.