שמרית ברק, בת 39, נשואה לינון ואמא לשלושה ילדים מתוקים. גרים בישוב עטרת בבנימין למרות שגדלה בעיר (נתניה), ממש אוהבת את המעבר לישוב קטן ומשפחתי. העסק קם ב- 2015, לאט לאט למדה עיצוב אופנה והתחילה לעצב בגדים ומטפחות. אחרי שנולד בנה הצעיר החליטה לסגור את החנות ולהתמקד רק בעיצוב מטפחות, כי זה מה שהכי משך אותה.
"במהלך הקורונה נולד לי מוצר חדש מתוך צורך שהיה בבית (יש לי שני ילדים עם צרכים מיוחדים). וכך נולד העסק של מוצרים מבד לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים".
-
עוד באותו נושא"כשפתחתי את העסק הייתי בת שירות": היוצרת של צרויה בראיון מיוחד
23/12/21 08:43
פריט חובה שיש לך בארון?
שאל מפנק גדול שאני אוהבת להתכרבל בו.
בגד שלעולם לא תלבשי?
אין דבר כזה. הסגנון שלי משתנה מאוד כל פעם. אבל ממש לא אוהבת בגדים צמודים מידי או שעשויים מבדים סינטטיים כמו לייקרה.
הטעות הראשונה שעשית בתחום?
ניסיתי ממש בהתחלה לעצב בגדי הריון והנקה לציבור הדתי. זה היה נורא. הפסדתי לא מעט כסף. אבל למדתי מזה שיעור גדול לחיים.
צילום: יעל רביד
מה את אוהבת בעצמך? מראה ואופי
אוהבת את העיניים שלי, יש בהן המון הבעה. באופי אוהבת את היצירתיות שלי. זה מתבטא בהמון דברים בחיים ולא רק בעבודה.
איך נראה יום העבודה שלך?
מתחילה סביב 7 בבוקר לשלוח את הילדים למסגרות, אם אין לי נסיעה מתוכננת אז ב-8 מתחילה לעבוד בסטודיו (לרוב פותחת את היום עם אריזה של משלוחים כדי להספיק להביא את החבילות לדואר לפני שהוא יוצא) עם הקפה של הבוקר. עד שהילדים חוזרים מהמסגרות. מהצהריים אני מקדישה את הזמן לילדים.
אחרי שהם הולכים לישון לפעמים אני חוזרת לעבוד בסטודיו (רק אם יש משהו דחוף). אם אין משהו דחוף זה זמן שמוקדש לעצמי ולאיש שלי.
הדבר הכי קשה בתחום שלא מודעים אליו?
זה הצורך הקבוע בהמון אמונה בקב"ה ותפילות כמו כל עצמאית תלויה לגמרי בזה כדי להתפרנס.
המעצבת שמרית ברק צילום: שמרית בנימין
איך בחרת את שם המותג?
תוך כדי התייעצות עם המאמנת העסקית המדהימה שלי, הבנתי שאני לא יכולה להפריד את עצמי מהמותג שלי. אומנם היה לי קשה מאוד החשיפה הזו והעמידה בפרונט, אבל היום אני מבינה שזה היה ממש טוב. כך יש לי שני חלקים בעסק, אחד של מטפחות והשני של מוצרים לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, לכן השם של המותג היה חייב להיות נייטרלי, שמשקף אותי ולא רק את מה שאני עושה.