תאריך צום יום כיפור:

תאריך לועזי

החל מהערב של 18/9/2018 ועד 19/9/2018

תאריך עברי

י' תשרי התשע"ט

כניסת ויציאת צום יום כיפור

ירושלים

כניסת הצום:18:00
יציאת הצום: 19:16

תל אביב

כניסת הצום:18:20
יציאת הצום: 19:17

חיפה

כניסת הצום:18:11
יציאת הצום: 19:17

צפת

כניסת הצום:18:08
יציאת הצום: 19:14

באר שבע

כניסת הצום:18:23
יציאת הצום: 19:17

בני ברק

כניסת הצום:18:21
יציאת הצום: 19:15

למה צמים ביום כיפור

יום כיפור מוזכר בתורה כיום צום ועינוי הנפש. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא, כג)

הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים מסביר את עניינו של יום כיפור: "טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם."

בזמן שבית המקדש היה קיים, הונהג סדר עבודה מיוחד בבית המקדש, במהלכו היה הכהן הגדול נכנס באופן נדיר לקודש הקודשים, מקום אליו אסור היה להיכנס במהלך השנה. וכן היה לובש בגדים מיוחדים ועוד. במהלך יום זה היה הכהן מקריב מספר קורבנות: פר לחטאת ואיל לעולה, וכן שני שעירים שעליהם נערך גורל - שעיר אחד משולח לעזאזל ושעיר אחד מוקרב בבית המקדש. במהלך טקס הקרבת הקורבנות היה הכהן הגדול מתוודה על עוונותיו, על עוונות אחיו הכהנים, ועל עוונות עם ישראל.

איסורים ביום כיפור

  • איסור אכילה ושתיה
  • איסור סיכה (סיכת הגוף בשמן)
  • איסור רחצה
  • איסור נעילת הסנדל (נעילת נעל עור)
  • אישור תשמיש המיטה (קיום יחסי מין)

הלכות יום כיפור

עיקר הלכות יום הכיפורים, באדיבות הרב ברוך אפרתי

לקראת יום הכיפורים

  • מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא. (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה)
  • במצוות שבין אדם למקום, יש להתוודות בפני ד', ולא לפרט את החטא לאחרים. (יומא פו:). במצוות שבין אדם לחבירו, יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם.
  • אם פגע בחבר אך חבירו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, באם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להמנע מבקשת סליחה. (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט)
  • ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להמנע מאכילת לחם של נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג)

ערב יום כיפור

  • 'כפרות' - כמה גדולים ביטלו מנהג הכפרות, בשל הדמיון למנהגי עבודה זרה (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות, על תרנגול או על כסף. (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה).
  • מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי בתרומה באינטרנט דרכו. מסובבים את הכרטיס על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות.
  • טבילה במקווה. (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג)
  • מצוות עשה מן התורה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד במאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, ש"וע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ע"י האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד).
  • בשחרית אין אומרים 'מזמור לתודה', 'אבינו מלכנו', תחנון ו 'למנצח'. מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ, ואין אומרים אבינו מלכנו, ומנהג הספרדים לומר.
  • מדליקים נרות חג בברכה (של יוה"כ), וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. בנוסף יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. על פי תורת הסוד, הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).
  • מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג קדום ללכת עם 'קיטל' או בבגדי לבן כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה.
  • אומרים 'תפילה זכה' לפני כל נדרי.

מהלכות הצום

  • הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג).
  • ביום כיפור יש להמנע מחמשה דברים- אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות. (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא).
  • אסור לעשות מלאכה ביום כיפור. (ויקרא כג)
  • יולדת,מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד- מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות ונקיון. (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט)
  • למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור אך ראוי להחמיר (ממשמעות המג"א תקס'ז. וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק).
  • יש להמנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג). אך רחיצת נקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).
  • רחיצת נקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א שם ס"ד).
  • ראוי להמנע מלשים דאודורנט ביום כיפור. ומי שהדבר יפריע לו או לאחרים, יכול לשים ספריי אך ימנע ממשחה.
  • יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר. (ערוך השולחן שם ס"ה). גם ילדים קטנים אסורים בנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:)
  • יש להמנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום אפשר להקל. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו)
  • מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא חמים. (ב"ח ןמג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט- בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב)

הפטורים מן התענית

  • אשה בהריון רגיל, חייבת לצום.
  • אשה בהריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מים מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.
  • אשה בהריון שהחלו לה צירים או ירידת מים, או שאינה חשה תזוזות ברחם יותר מחצי שעה, תשתה ללא שיעורין אפילו אם אין לה כאבים כלשהם.
  • אשה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום. (שו"ע תריז ס"ד)
  • אשה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל, אוכלת בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת כדרכה. (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד)
  • מניקה שמעריכה שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, ועדות הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז. לעומת החזו"א והגרש"ז, היו שהחמירו במקרה שהתינוק מוכן לשתות תחליף חלב- שו"ת אז נדברו ח"ט ט)
  • חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח)
  • חולה ללא סכנה שבצום חש שאם לא יאכל יסתכן, אוכל לשיעורין. (שו"ע תריח ס"א)
  • מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים (30 סמ"ק) כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד), וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע- כחמישית כוס חד פעמית), כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים.
  • בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות מאשר ברצף. ואם יש צורך נוסף לשתות, מותר לשתות (בלבד) כל דקה וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג)
  • חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול. (אג"מ או"ח ח"ג צ"א)
  • חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.
  • האוכל ביו"כ, לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד).

יום הכיפורים

  • בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. (תו'ס יומא עז:)
  • הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על נקיון, לא נוטלים שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.
  • אנו מובטחים מד' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.
  • הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין או תפילה בכלל.
  • אשה הרואה שקשה לה הצום מאד, בעלה פטור מן התפילה במניין ועליו לסייע לה, שתשכב, תצום ולא תתאמץ. וכן הפוך כמובן.

צאת הצום

  • במעריב של מוצאי הצום אומרים 'אתה חוננתנו'.
  • מבדילים על נר שדלק כל החג (יומא ושו"ע תרכד ס"ד) ועל יין, ללא בשמים.
  • מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו. (אחרונים)
  • לאחר צאת החג, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה)
  • למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל. (משנ"ב תרכד סי"ד)

שאלות בנושא יום כיפור בשאל את הרב

מאמרים ודברי תורה ליום כיפור

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר