טור מומחה עצור! ניגוד עניינים לפניך

הסדר הטיעון שחתם חבר הכנסת חיים כץ עם הפרקליטות העלה לדיון את נושא ניגוד העניינים. איך יכולים נבחרי ציבור לפעול בנושא שחשוב להם בלי לעבור על החוק? ואיך אפשר לסמוך עליהם שיפרידו בין האינטרס האישי לציבורי?

חדשות כיפה עו"ד דוד נהיר 28/12/21 11:04 כד בטבת התשפב

עצור! ניגוד עניינים לפניך
חיים כץ, חתם על הסדר טיעון, צילום: Revkin Fenton/Flash90

הפרקליטות וחבר הכנסת חיים כץ הודיעו אתמול (ב') על הגעה להסדר טיעון לפיו כץ בעבירה קלה והצדדים יגישו הצעה מוסכמת לגבי העונש שיושת עליו. לפי הפרסומים, העובדות המוסכמות הן שחבר הכנסת הזמין לדיון בכנסת אדם שהוא מצוי עימו בקשר עסקי, כמומחה בתחום, על מנת לקדם תיקון 44 לחוק ניירות ערך וזאת לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים.

לאחר השימוע הוסכם שמדובר בתיקון שמיטיב עם הציבור. ח"כ כץ יודה בכך שכאשר היה יו"ר ועדת הרווחה שהוא לא גילה לחברי הוועדה את עובדת הקשר האישי וכלכלי בינו לביו המומחה. 

ניתן לבקר את הסדר הטיעון המקל שנעשה עם ח"כ כץ, אך ניתן גם לראות את הטוב שבהסדר זה והעמידה על כך שפעולה בניגוד עניינים, גם אם לכוונה כשרה, מהווה עבירה פלילית, שכן נסיגה מקו משפטי זה אחריתו מי ישורנה. 

כפי שנקבע בהלכת שבס, גם כאשר לא מוכחת שחיתות שלטונית, דהיינו שלא מוכח שעובד או נבחר הציבור עשה שימוש בכוח הסמכות השלטונית הנתונה לו לצורך העדפה או קידום של אינטרס אישי, אזי ביצוע פעולה בניגוד עניינים מהווה עבירה פלילית מצד עצמה. 

בפסק הדין שדן בעתירות שנגעו להסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, חזר בית המשפט העליון על מעמדו של האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכך נכתב:

"העיקרון האוסר על מי שנושא בתפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים הוא מעקרונות היסוד הקבועים בשיטתנו המשפטית. ההלכה אשר בה עוגן עקרון זה הינה, כך נפסק, "מן הראשונות במלכות בתורת המינהל הציבורי בישראל" (בג"ץ 6499/99 המפד"ל – המפלגה הדתית הלאומית נ' הרב בן-עזרא, פ"ד נג(5) 606, 618 (1999)".

(בג"צ 3056/20 התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ביום 25.3.21)

לא אחת עולה השאלה האם אין זה ראוי לסמוך על נבחרי הציבור שידעו להפריד בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האישי, כאשר ישנו כזה. המענה לכך ניתן יסודו בעקרון ההלכתי הידוע: "דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר". לעיתים לא יכול האדם להבחין בפסול של מעשיו אלא בפרספקטיבה מאוחרת, וכאשר הוא חוזר ושונה הוא מאבד את היכולת להבחין בין המותר לאסור. 

לפני מספר שנים הרציתי בפני נבחרי ציבור ברשויות מקומיות. פעם אחד פעם עלתה השאלה האם נבחרי הציבור מנועים מלפעול בתחומים אשר יש להם השקה אליהם. נשאלתי, למשל, האם חל איסור על חבר מועצת עיר ממגזר מסויים לסייע לפתרון בעיות במוסד חינוכי בו לומדים ילדיו או קרוביו. ואם אכן יש איסור כזה, נאמר לי, אז בשביל מה נבחרנו?! הציבור הרי ישפוט אותנו על קידום הנושאים שבשמם נבחרנו. השבתי להם כי האיסור לפעול במצב של ניגוד עניינים הינו איסור חמור וקשה, ובוודאי כאשר מדובר ברשות מקומית, וככל שהרשות יותר קטנה כך הקושי גדל. לפיכך הפתרון הנכון הוא מניעה מראש של כל חשש לפעולה בניגוד עניינים. לשם כך יש לדווח מראש על כל חשש לניגוד עניינים והסדרת ניגודי העניינים מראש. הסדרה של ניגוד העניינים נעשית במספר רבדים שונים, בהתאם לחומרת ניגוד העניינים. מצד אחד של הסקאלה - הסדרה יכולה להיות עצם הגילוי בלי למנוע מנבחר הציבור לפעול בתחום בו ישנו ניגוד עניינים. הסדרה זו נעשית בעיקר כשמדובר בנושאים רוחביים ובניגוד עניינים ברף נמוך. מהצד השני של הסקאלה – הסדרה יכולה להיות מניעות מוחלטת מעיסוק בנושא או בתחום מסויים, ואף פסילה מתפקיד. 

היועצים המשפטיים של הגופים הציבוריים עוסקים בתחום זה מידי יום ביומו ובקיאים בדין ובנהלים, ולפיכך הסדרת ניגודי העניינים נעשית בדרך כלל בשיח בין היועץ המשפטי לבין נבחר או עובד הציבור. מוצע לכל נבחר או עובד ציבור אשר מתלבטים האם יש חשש להימצאותם בניגוד עניינים שירחיקו עצמם מהעבירה, ידווחו על החשש ויאפשרו בחינה מראש של החשש והסדרתו במקרה הצורך.

 

כל האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני ומותאם בכל מקרה ומקרה, ולפיכך אין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

הכותב הינו שותף במשרד עו"ד אורית נהיר ושות', ולשעבר יועץ בכיר למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור והממונה מטעם מבקר המדינה על יישום הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן