סגור

"הנשואים האפורים", אנחנו לא רוצים להיות כאלה

הם היו לבושים יפה ונראו כמו תצוגת אופנה עם ילדים יפים, מחייכים, מרכלים אבל כבויים. העיניים עצובות והכל היה עוד מאותו דבר. הסתכלתי עליהם מדברים והפסקתי להקשיב למה שהם אומרים. היה שם הרבה כאב, שיגרה, עייפות וריקנות | דעה

רחלי אייזדורפר
י באלול התשפ
,
30 באוגוסט, 2020 16:02
נוף

נוףצילום: pixabay

לפני שבוע, בדרך לאסוף את הילדים בצפון, להמשיך איתם ללילה בכינרת, אספתי טרמפיסטיות. זכיתי להיות חלק במסע שלהן ולהזיז אותן עוד קצת לעבר הנ.צ הבאה בטיול הקיץ. 

כמה שזה החזיר אותי אחורה. הבחירות שלהן בתוך החיים, הזרימה והקלילות שיש בתקופה הזו. המפגש המרתק עם אנשים משתנים, לינת השטח איפה שמחשיך. היכולת לחיות בתוך הספונטניות והבלתי נודע. הרצון לטרוף את העולם, הסקרנות, העיניים הדלוקות והחיים שבתוכן.
 
נזכרתי איך טיילתי ברחבי הארץ בשעות הקטנות של הלילה, עולה על טרמפים וחוקרת את האושר. שואלת את הכסא המתחלף ליד ההגה אם הוא מאושר ומה הסוד בדרך לשם. ישנה על חוף מבודד, נושמת במדבר את השקט. מסע מרתק. עד היום אני חושבת שרוב האנשים עוד מחפשים את הדרך.

אנשים כבויים מהלכים. "I see dead people. they don't know they're dead" (מתוך הסרט "החוש השישי")

לא מזמן, בשבת אצל חברה נשואה בצפון,יצאנו אחר הצהריים לס.ד. (סיבוב דאווין, מעין מדור רכילות רגלי שבו משלימים פערים מהנוזל הצהוב  ומתנשאים על השאר במה שאפשר), עברנו ברחוב ליד זוגות נשואים. והתבאסתי.

הם היו לבושים יפה ונראו כמו תצוגת אופנה עם ילדים יפים, מחייכים, מרכלים אבל כבויים. העיניים עצובות והכל היה עוד מאותו דבר. הסתכלתי עליהם מדברים והפסקתי להקשיב למה שהם אומרים, ניסיתי לשמוע בין השורות והיה שם הרבה כאב. שיגרה, עייפות וריקנות.

כשהלכנו משם אמרתי לה: "סיס, אם זה נישואין- אני לא רוצה מהאפור אפור הזה".

רחלי אייזדורפר

רחלי אייזדורפרצילום: אביגיל פיפרנו באר

מאז הגט, יש לאחרים תחושה, שחזרתי למי שהייתי לפני ששמו עלי טבעת, שאני רווקה עם חיים שיש בהם הכל: חברים, ילדים, טיולים, מסיבות, סדנאות ועוד.

"את כל הזמן גורמת לי געגועים לעצמי"
"גם לנשואים מותר לבוא?"
"רחלי נשמה, קדימה, קיטנה לאמהות שוקעות, זה חוצה מגדרים וסטטוסים ועוד נתגעגע לזה. אני אחרייך! מישהי שתארגן בזמן שאני שוקעת"
או חברה שיש לה יומולדת ושאני שואלת איך חוגגת, אני מקבלת תמונה של ערימת קיפולי כביסה עם המילים: "את לא רוצה לדעת"

"הנשואים האפורים", אנחנו לא רוצים להיות כאלה. אז מה אנחנו עושים לא נכון?!

הרי יש עניין לקדש את החיים. שינוי בסדר עדיפויות: אני, החלומות שלי, הזוגיות. הילדים, הכביסות והכלים- תמיד שם. אני מנסה לחיות בתוך החלום כל רגע. רוצה להרים את הבית לממלכה, להפוך את חדר השינה למקום הכי יפה, מושקע וחשוב ולא למחסן הבית. לתת מקום לימים חשובים, לעצור רגע את הלו"ז הבלתי נסבל ולהכניס אליו את כל מה שאנחנו רואים אצל אחרים וחסר לנו.

להתחדש זה לא רק אחרי הגט, שם זה כפוי. מיותר להתגרש רק בשביל זה. זה יכול להיות לפני, אחרי וגם תוך כדי. לי זה נראה כמו בחירה. היכולת לחפש, לחקור את החיים, את האושר, האהבה.
לצאת משגרה כל יום מחדש, למצוא הרפתקאה. להתחדש בתוך היש. (ולא, לא צריך לבגוד כדי להרגיש התחדשות) לא לתת לאחרים לכבות אותך, לא להגיד- אני רוצה כמוך, אלא להיות כמו עצמך.

הרגע הזה שבו שמתי מוזיקת טראש בפול ווליום ושרתי עם הטרמפיסטיות ולרגע הרגשתי בת 20,
הרגע הזה הזכיר לי שגם היום אנחנו יכולים להיות טרמפיסטים. וזה לא קשור לסטטוס, זה היכולת לבחור בחיים.

לקחת את עצמנו למקומות שלא היינו בהם ולתת לאחרים להוביל אותנו, למציאות, להרפתקאות
לא מתוך נגררות או תלותיות אלא מתוך בחירה ממש. 

30.08.2020

1. מצטער אני מאוהב באשתי 35 שנה - לא מתנצל! (מרא דאתרא)

גועל נפש של מאמר מחריד. בכל שנה אני אוהב אותה יותר. נכון, אנחנו גם רבים וכועסים ולפעמים אדישים וכד' אבל צריך להסתכל על היש ומה אומר לכם? יש הרבה יש.

דווח על תגובה לא ראויה
30.08.2020

2. ל-1: אני חושב שלא הבנת את המאמר מסיבה פשוטה... אינך צריך (אני הרגשתי שהמאמר מדבר בדיוק על זה - לא צריך להתגרש כדי להתר)

דווח על תגובה לא ראויה
30.08.2020

3. אדרבא הבנתי מצוין - רוח המאמר זעזעה אותי (מרא דאתרא)

די. אינני רוצה לפרט - טרם נרגעתי.

דווח על תגובה לא ראויה
30.08.2020

4. כדאי שהכותבת תתבגר (ריקי)

דווח על תגובה לא ראויה
31.08.2020

5. בקצב הזה עוד 20 שנה היא גם תהיה טראש בעצמה. (h)

דווח על תגובה לא ראויה
04.09.2020

6. כ"כ נכון ! (אורוש)

מתחברת לכל מילה ומילה שכתבת, הכל כ"כ נכון ומדויק.
כמובן, שאותם שחיים במאה הקודמת ו/או חיים עפי' שיטת 'העדר'...לא ישכילו להבין את עודף הבינה מאחורי דברייך, אך כל השאר - לבטח ובטח יתחברו ויצדיקו.

גם אני חזרתי לפרוח דקה אחרי הגירושין - במקרה שלי, פשוט לא היה עם מי לדבר כי הטיפשות הייתה מנת חלקו ועם טיפשים לא ניתן להגיע לשומקום.

תמשיכי לפרוח ולצמוח - להנות ממי ומה שאת ותודה ואמן שתמצאי בן זוג שראוי ונכון לך.

ב ה צ ל ח ה !

דווח על תגובה לא ראויה
06.09.2020

7. למגיב 1: חוזר בי. לא בגלל שאני מבין אחרת, אלא בגלל תגובה 6... (מגיב 2)

התגובה מבהירה ש"כל מי שחושב אחרת הוא מהעדר".
וממילא גירושין זה הפיתרון כי "גם אני חזרתי לפרוח דקה אחרי הגירושין - במקרה שלי, פשוט לא היה עם מי לדבר כי הטיפשות הייתה מנת חלקו ועם טיפשים לא ניתן להגיע לשומקום."

גירושין זה פיתרון כאשר "לא הסתדרנו ולא התאמנו גם אחרי ניסיון ממושך ואמיתי" אלא "כי בן הזוג שלי טיפש". זה מעיד על חוסר בגרות וחוסר בשלות לנישואין, ואכן עם חוסר בשלות לא ניתן להגיע לשומקום, רק הלקאת האחרים והאשמ אחרים בכל צרות העולם תוך ראיה שטחית של דברים מורכבים.

כאשר אנשים מתלוננים על זוגיות בעייתית כאשר ברור שהם ממוקדים בעצמם, גם אני מזדעזע. הם לא חיים בזוגיות. הם חיים באנוכיות כאשר הזוגיות, מעצם טבעה, מעיקה עליה... רחמנות.

דווח על תגובה לא ראויה
15.09.2020

8. משכנע (יאיר)

שכנעת אותי, הולך לרבנות

דווח על תגובה לא ראויה
17.09.2020

9. מרגישה חיה יותר מתמיד (נשואה באושר)

לא הכל ורוד ויש קשיים אבל חשה המון שמחה, קרבה, סיפוק והנאה. כדאי שלא תכלילי.

דווח על תגובה לא ראויה
12.10.2020

10. שמח שיש פה מגיבים בריאים בנפשם כמו מגיב 1 ו-2. (אבישי)

אחר כך כל מסכנה שלא עברה תהליך אישי לנקות את הלכלוך אצלה משליכה אותו על כל העולם והגברים. ואחר כך הן פותחות קבוצות פייסבוק ומשפיעות כאילו הן 'רבניות' עם דעת על נשים תמימות עם ראייה בריאה מהבית.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בחירות  צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

סקר מנדטים: ימינה מתחזקת, הפער מהליכוד נשמר

קרא עוד