ליהוק מנצח
העונה הכושלת בתולדות "האח הגדול" רק הסתיימה, וכבר קיבלנו ריאליטי חדש מבית רשת 13 - "פאוור קאפל". זה למעשה "זוג מנצח" שאינגלזה את שמה ללא הצדקה, אבל אם זה מה שגרם לה לספק ליהוק כל כך מוצלח אני סותמת את הפה. פאוור קאפל היא כל מה שהאח הגדול רצתה להיות ולא הצליחה: מצחיקה, משוגעת, מוגזמת, סוערת. האח הגדול פוגש את הישרדות פוגש את גולדסטאר - והנה לכם המרענן הרשמי של הקיץ.
ב"פאוור קאפל" יש את כל מה שהישראלים אוהבים. מציצנות לחיי הזוגיות של סלבס, ריבים בדציבלים לא מוצדקים בעליל, קצב מהיר (סוף סוף סדרה שלא צריך לראות על 1.5), משימות סכסכניות ומצחיקות ובנאי אחד. תוסיפו את המנחה רון שחר כפיצוי על "המירוץ למיליון" שעוד לא התגבר עליו, ויש לנו את זה.
אבל לא הפורמט הוא שהופך אותה לתוכנית של הקיץ, אלא הליהוק. עדי ואסי בוזגלו כבר התבררו כדמויות טלוויזיוניות נפלאות בעבר, אבל דווקא השמות החדשים תופסים את העין: אודיה פינטו שגורמת לכולנו להתאהב בה למרות שהיא לא מפסיקה לצרוח, שיר ואלעד שגורמים לכולנו לשנוא אותם למרות שהם עושים טלוויזיה מדהימה וגם שרון חזיז ורונן נוף שמספקים חומרים נפלאים לחקיינים בטיקטוק. האח הגדול - שב, תצפה ותלמד.
מזל טוב?
לרגל יום ההולדת השנתיים שחגג ערוץ i24NEWS בשבוע שעבר החלטתי להעניק להם מתנה מרגשת: שעה מהחיים שלי. לראשונה צפיתי בפרק מלא של "הישראלים", תוכנית האקטואליה שהם משדרים בפריים טיים. בלי להריץ, בלי לדלג, כמעט בלי להציץ בטלפון. שאלת המחקר הייתה כזאת: איך במשך שנתיים שלמות לא הצליחה התוכנית לטפס מעל 1.6% רייטינג?
נתחיל דווקא במחמאות. מדובר בתוכנית מעניינת. זה הפתיע אותי, כי כחובבת ריאליטי וטראש אני ממש לא קהל היעד של התוכנית הזאת, אבל היא עדיין הצליחה לתפוס אותי. הפאנל כלל את אורן חזן (חבר כנסת בדימוס או בוגר "האח הגדול", תלוי מי אתם), יריב אופנהיימר (השמאלני ממפלגת "הדמוקרטים"), דנה פאן לוזון (עיתונאית חובבת פאנלים) ונמרוד אלירן סבח (יועץ תקשורת). פאנל די מגוון, ובעיקר כזה שיודע להתנסח היטב וגם לעשות טלוויזיה. כבר במונולוג הפתיחה שלו שלף אורן חזן עציץ כמשל לעציצים המקימים מפלגות לפני הבחירות, וגם בהמשך התוכנית כל אחד מהם הקפיד לדבר בקצב מהיר וברהיטות שעזרו לי לשמור על הקשב.
אז מה בכל זאת הבעיה? יש כמה. הראשונה היא השעה בה התוכנית משודרת - תשע בערב. אחרי יום שלם ומתיש של חדשות. אחרי ששמענו כל פרשנות אפשרית על דבריו של טראמפ. כשלאף אחד כבר אין כוח לאקטואליה. לפני שתקפצו ותגידו "אבל גם הפטריוטים!" - יש לי תשובה גם לזה. הפטריוטים היא אמנם תוכנית אקטואליה בפריים טיים, אבל היא למעשה תוכנית סאטירה. בישראלים אין חוש הומור. בכלל. במשך 50 דקות חיכיתי לפאנץ', לעקיצה של הפאנליסטים זה לזה, לקצת קלילות. סבבה, חדשות, אבל עוד רגע אחת עשרה בלילה ואתם עדיין צועקים לי בטלוויזיה.
זה מוביל אותי לבעיה נוספת, והיא מנחה התוכנית. אורי קואל מתוק ומוכשר, אבל הוא רחוק מאוד מלהיות ינון מגל (אם זה מעודד אותך, אורי, יש מי שיראו בכך מחמאה). הוא מגיש את התוכנית כבר שנתיים אך עדיין לא נראה שהוא מרגיש בנוח באולפן ובכיסא, עדיין מאבד את המילים לעתים באמצע ובעיקר מתווה קו מאוד רציני לתוכנית. לא ביקשתי שתשדרו לי חתונמי, אבל מישהו חייב להקליל את התוכנית הזאת קצת. נסיים באיחול ליום ההולדת: שתזכו לשנה הבאה.
מלך השערים
מי היה מאמין שדווקא תאגיד השידור הציבורי יצליח לאיים, ולקיים, מול קשת 12. היכן שרשת 13 וערוץ 14 מנסים כבר שנים, הגיע המונדיאל וטרף את כל הקלפים. זו אמנם תקופה תחומה בזמן וברורה מאוד, אבל אי אפשר להתעלם ממה שמשחקי הכדורגל עושים לטבלאות הרייטינג. זה לא רק מסי והמהפך מול מצרים, כמעט מהרגע הראשון המונדיאל תפס בדרך קבע את המקום הראשון בטבלת הרייטינג ודחק את כולם למטה.
קשה לסמן ערוץ אחד שמשלם את המחיר יותר מהאחרים, ההתרסקות די מאוזנת בתורות, אבל אפשר רק לשער מי לוקח את זה הכי קשה. בניגוד לערוצים האחרים שמכירים את תחושת ההפסד, בקשת לא רגילים שגם פרקים דרמטיים בחתונמי מניחים אותם במקום השני בטבלה. אפשר רק להבטיח שבקרוב המצב ישוב לקדמותו והטבלה לסדר הקבוע, אבל עד אז - תנו לכאן 11 ליהנות קצת.