לחץ. זו מילת המפתח החובקת עוללים שחצו את שנתם העשרים-וחמש בערך, מבלי שמצאו עדיין את החצי השני - חלום חייהם. והכל תוצאה של סביבה אולטרה-דואגת ומלחיצה. זה מתחיל בשאלות קטנות וחיוך בצדן ונגמר בשאלות גדולות ומעיקות.
לא מעט מן ההודעות הרבות שמגיעות לדואר האלקטרוני שלי עוסקת בבעיה. כותב לי רונן: "כשהייתי בן 25, חשבתי שאת אישתי אמצא כמו כולם - דרך חברים. כשהזמן עבר אמרתי לעצמי שאם לא אמצא אותה עד שאהיה בן 28-29, אלך אפילו לשדכנים מקצועיים. הייתי בטוח, כמובן, שעד אז אמצע בלי שום בעיה את בת זוגתי. אבל השנים עברו, אני כבר בן 33 ועדיין איני מעז בכלל לחשוב על פנייה לשדכנים מקצועיים. הבעיה היא שאמא שלי מעזה גם מעזה. היא מה-זה לחוצה וכל פעם שהיא שומעת ברדיו על משרדי שידוך או קוראת עליהם בעיתון, היא מנדנדת לי שאנסה אותם. אני לא רוצה. מה עושים איתה?
ראשית, רונן, בקשר לאמא שלך והנדנודים. מדובר בבעיה ידועה: אמהות נולדות 'בילד-אין' עם תכונת הנדנוד שמתבטאת בעיקר בשלושה תחומים: אוכל, סוודר, ו"למה עזבת אותה, היא היתה נחמדה". רבים וטובים ניסו להילחם בתופעה, כתבו על כך ספרים עשו מזה סרטים (מומלץ בחום סרט הטלוויזיה 'אמא' של הבמאי/תסריטאי/שחקן אלברט ברוקס ) אבל פתרון לבעיה לא ממש מצאו. כי אין.
לכן, אין לי עצה טובה בקשר לנדנודים של אמא שלך אולי חוץ מ...לנסות להקשיב לה. חשבת פעם למה אתה לא מעוניין ללכת לשדכנית? האם זה בגלל חשבון הבנק שאתה צריך לנפץ כדי לשלם לה? (אם כן, נסה לחשוב על זה כהשקעה כלכלית - אתה משקיע כסף ובתמורה מקבל בת-זוג טובה לחיים. חוץ מזה, יש גם מוסדות שידוכים כמו ישפ"ה שעושים זאת ללא תשלום, או בתשלום סמלי); האם זה בגלל שלא לך נעים 'מה יגידו'? (כבר עברת את הגיל הזה, לא?) האם זה בגלל שאתה רוצה להכיר כמו שכולם מכירים? (השיטה הזו לא הצליחה בינתיים, נכון? אז למה שלא תנסה דרך אחרת?)
אל תבין לא נכון. אין פה שום המלצה ללכת לשדכנים, אלא הצעה לבחון את כל האפשרויות, ולנסות להבין מה באמת מפריע לך כשאתה פוסל על הסף אחת מהן. זהו. שיהיה בהצלחה.
נשמע מוכר ? רוצים לספר , לשתף ? פורום "לא כלה דרכנו" עומד לרשותכם..
פורסם ב'מקור ראשון' גיליון 237, י"ז אדר תשס"ב, 1.3.2002
מנדנדת - לא כלה דרכנו 4
מדובר בבעיה ידועה: אמהות נולדות 'בילד-אין' עם תכונת הנדנוד שמתבטאת בעיקר בשלושה תחומים: אוכל, סוודר, ו"למה עזבת אותה, היא היתה נחמדה"
